רשלנות רפואית בקביעת מיקום ניתוח מוח
אחד הסיוטים הגדולים של כל אדם שנכנס לניתוח ולמעשה גם של כל מנתח הוא מקרה בו מבוצע ניתוח באיבר לא נכון או בצד הלא נכון של המטופל, כשמדובר באיברים זוגיים סימטריים. כאשר מתרחש מקרה מסוג זה, יש להניח כי הוא יסתיים בתביעת רשלנות רפואית.
פסק הדין עיזבון המנוחה מזל בוחניק ז"ל ואח' נ' משרד הבריאות, עסק בתביעה שהגישו היורשים והתלויים במנוחה כנגד מי שהיה אחראי לגורמים שטיפלו בה, בעילה של רשלנות רפואית אשר גרמה למותה בטרם עת.
בוחניק אובחנה בינואר 2001 כמי שסובלת מלימפומה אגרסיבית בכליות. היא עברה טיפולים כימותרפיים אשר הביאו להפוגה מלאה במחלה. לאחר מכן נשארה בוחניק תחת מעקב במחלקה האונקולוגית של בית החולים איכילוב בתל אביב.
ביום 11.02.02 במהלך מיפוי גליום (בדיקה במהלכה מוזרק לגוף חומר אשר נקלט בגוף ומטרתו לזהות תהליכים גידוליים), נמצא ממצא מחשיד בראש וביום 25.02.02 עברה המנוחה בדיקת CT ונמצא גידול באונה הימנית שלה.
בבדיקה שנערכה ביום 27.02.02 ביחידה להפרעות תנועה, נמצא כי בוחניק סובלת מבלבול, ירידה בזיכרון, אי שקט ועצבנות. יום למחרת היא נותחה ובוצעה בה ביופסיה באונה הימנית.
תוך כדי הניתוח החל ריכוז החמצן בדמה לצנוח, אובחן בה תסחיף אוויר והיא החלה לסבול מדימום מאסיבי. אף כי ניתנו לה כשמונה מנות דם, המשיך מצבה להתדרדר והיא יצאה מחדר הניתוח במצב קשה כשהיא סובלת משיתוק וכחודש וחצי לאחר מכן נפטרה.
מאוחר יותר נמצא כי פענוח הבדיקה היה מוטעה וכי הגידול נמצא בצד שמאל של המוח. לטענת התובעים נפטרה בוחניק בשל רשלנות רפואית, אשר נגרמה כתוצאה מהפענוח השגוי.
לטענתם, המנתחים לא התייעצו עם אונקולוג, לא בדקו את העבר הרפואי של בוחניק, לא טרחו לבצע בדיקות נוספות והתבססו על בדיקת ההדמיה בלבד.
לטענת התובעים, לו היו הגורמים המטפלים מתבססים גם על בדיקת הגליום ועל התלונות של המנוחה היו מזהים את מקומו האמיתי של הגידול.
עוד טענו התובעים, כי לא הוצעו להם כל חלופות אחרות לניתוח וכי הוסבר להם שמטרת הניתוח היא ביופסיה בלבד, כאשר בפועל הוסר גם חלק ממה שנראה כגידול.
הנתבעת טענה מנגד, כי המנוחה סבלה מבעיות רפואיות רבות בהן צניחת אברי אגן, סרטן בכליות, דיכאון, הפרעות בתפקודי הכבד וכדומה וכי כבר בעת הניתוח היתה המנוחה חולה סופנית אשר תוחלת חייה לא עולה על חודשים ספורים.
עוד טענה הנתבעת, כי הוסבר למנוחה שהניתוח יכלול הסרה של חלק מהגידול וכי למרות שלכאורה הגידול היה בצד שמאל, גם בצד ימין היו תאים סרטניים.
כמו כן טענה הנתבעת, כי הסיבוכים שנגרמו במהלך הניתוח הינם בלתי צפויים, אינם קשורים למיקום הניתוח והיו יכולים להיגרם גם במידה והניתוח היה מתבצע במקום הנכון.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הטענה לפיה היו קיימות חלופות אחרות לטיפול פרט לניתוח, זאת מאחר והניתוח בוצע כניתוח חירום.
עוד קבע בית המשפט, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הטעות בפענוח היא שגרמה למותה של בוחניק.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי הגורמים המטפלים הציגו בפני המנוחה מידע מוטעה באשר להליך הרפואי שהייתה עתידה לעבור וכי למרות שלכאורה אין משנה לתובעת באיזה אונה יתבצע הניתוח, לבטח לא הייתה מסכימה להיות מנותחת במקום בו אין גידול.
לפיכך החליט בית המשפט לקבוע בתיק זה פיצויים בגין נזק לא ממוני ממנו סבלה הנתבעת, בשל פגיעת הגורמים המטפלים באוטונומיה שלה על גופה.
הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה אשר נפסקו לעיזבון המנוחה היו בסך של 75,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במקרה של חשד לנזק בשל טיפול רפואי רשלני כדאי ומומלץ לפנות בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ משפטי.
עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ולהפנות אותך אל מומחה רפואי מתאים לבדיקת סיכויי הגשת תביעה לפיצויים.
