האם רשלנות רופא משפחה גרמה לאיחור באבחון גידול מוחי?
המוח הינו אחד האיברים הרגישים ביותר בגוף האדם וכל הפרעה בו - החל מדימום וכלה בגידולים, גם שפירים, עלולה להתבטא בתוצאות קשות. גידולים במוח brain tumor יכולים להיות ראשוניים או שניוניים: גידול ראשוני מתפתח במוח, וגידול שניוני מתפשט מאזור אחר על ידי שליחת גרורות למוח. כיום, מדע הרפואה טרם עמד על הסיבות להיווצרות גידולים מסוג זה.
גידולים במוח גורמים לעלייה בלחץ תוך גולגולתי, אשר מתאפיינת בתסמינים כגון כאבי ראש שעלולים להיות קשים במיוחד, הפרעות ראיה ובחילות. סימפטום נוסף המאפיין גידולי מוח הוא התקפי אפילפסיה הגורמים לסובלים מהם תחושת אובדן שליטה ועוויתות שרירים.
גידול במוח מאובחן באופן ראשוני על ידי רופא משפחה. כאשר עולה חשד לקיום גידול במוח, על רופא המשפחה להפנות את המטופל לרופא מומחה לצורך בדיקה מקיפה ומעמיקה של מערכת העצבים.
איחור באבחון גידול במוח - הרקע העובדתי
בתביעה בעניין שירותי בריאות כללית נ' ש.א התלונן המטופל שגיב אביטן בפני רופאי המשפחה של קופת חולים כללית על כאבי ראש. התלונות הועלו על ידו לעיתים תכופות ובמשך תקופה ארוכה. לאחר שנים של תלונות הופנה המטופל לייעוץ אצל נוירולוג, ובעקבות ההפניה שלח אותו הנוירולוג לביצוע צילום MRI בו אובחן גידול במוחו של המטופל.
עקב הגילוי המאוחר של הגידול והנזקים מהם סובל המטופל - בעיות ראיה ובעיות אנדוקריניות שונות, תבע המטופל את קופת חולים כללית בטענה כי נזקיו נגרמו עקב רשלנות רפואית בטיפול ואיחור באבחון נזקיו.
לחצו לקריאה בנושאים:
רשלנות רופא משפחה בהפניה לבדיקת ממוגרפיה
איחור באבחון סרטן המעי הגס עקב רשלנות רופא משפחה
טענות הצדדים והפסיקה בעניין רשלנות רפואית
התביעה התנהלה בבית המשפט המחוזי, שם נפסק כי אירעה רשלנות רפואית כיוון שרופאי הכללית לא הפנו את המטופל לנוירולוג במועד ובעקבות ההשתהות בהפניה נגרם נזק למטופל.
לפיכך, פסק בית המשפט כי קופת חולים כללית תפצה את התובע על נזקי גוף שנגרמו לו. בעקבות פסיקה זו ערערה קופת החולים לבית המשפט העליון.
קופת חולים כללית טענה בבית המשפט העליון מספר טענות נגד פסק הדין שניתן במחוזי. ראשית נטען כי המחוזי כלל לא דן בשאלה האם היו לרופאי המשפחה של התובע מספיק אינדיקציות כדי להפנות אותו קודם לכן לנוירולוג, והערכאה יצאה מתוך נקודת הנחה שהתשובה לשאלה זו היא חיובית.
שנית, הכללית טענה כי המטופל התלונן רק למשך תקופה קצרה מאד ומספר פעמים מועט על כאבי הראש. עובדה זו בשילוב עם עברו המשפחתי שלא הצביע על גידולי ראש ועם העובדה שלא היו לו סימפטומים אופייניים לגידול במוח, לא היו אמורים לעורר חשד אצל רופאי המשפחה.
בית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים וקבע בראשית דבריו, כי אין זה מסוג המקרים שמעלים עובדות יוצאות דופן אשר יש בהן כדי להתערב בפסיקתו של בית המשפט המחוזי.
בית המשפט פסק, כי המטופל התלונן באופן קבוע ולאורך זמן ממושך על כאבי ראש וסימפטומים נוספים, ורופאי המשפחה השתהו יתר על המידה עד שהפנו אותו לרופא נוירולוג, דבר שהיה צריך לקרות קודם לכן.
מעבר לכך, הדגיש בית המשפט כי על רופא המשפחה חלה חובת זהירות מוגברת כלפי מטופליו כאשר אלה מתלוננים משך זמן רב על בעיה רפואית המטרידה אותם, ובמצבים כאלו מוטלת החובה להפנות את המטופל לרופא מומחה במהירות האפשרית.
שאלה נוספת שנבחנה היא האם הפניה מוקדמת היתה מביאה בהכרח לגילוי מוקדם של הגידול. על אף שלא ברור כי התשובה לכך חיובית, ובהחלט יכול להתקיים מצב שהמטופל נשלח לבדיקה אשר אינה מעלה דבר, אין לדעת כיצד היה מתפתח עניינו של אביטן בנסיבות המקרה הנ"ל עקב ההתרשלות הרפואית. וממילא, נקבע כי הכללית לא הצליחה להוכיח בוודאות שלא היה מתגלה כל ממצא.
משכך, נפסק כי קיים קשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות שאירעה לבין הנזק שנגרם בעקבות הגידול.
כפועל יוצא דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי קופת חולים כללית תישא באחריות על כל הנזקים שנגרמו לאביטן בעקבות הגידול במוחו, היות והעיכוב בהפניה והגילוי המאוחר שנבע מכך הם כמקשה אחת הובילו לנזק שנגרם מאוחר יותר עקב הגידול.
חושד שנפגעת בשל רשלנות רפואית בטיפול? הקדם לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה בתחום, לקבלץ ייעוץ משפטי ראשוני.
לסיוע בתחום רשלנות רפואית לחצו: ייעוץ משפטי
