ייחוד עילה בתביעה להכרה בפגיעה כתאונת דרכים
תאונת דרכים היא מושג שיכול להתפרש על מגוון של מקרים ופגיעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע הגדרה גמישה ונרחבת למונח תאונת דרכים. אשר על כן, גם אנשים שנפגעים בזמן השימוש ברכב יכולים להיחשב כנפגעי תאונות דרכים אפילו אם בעת קרות התאונה כלל לא נהגו ברכב.
פרט לכך, החוק קובע את כלל ייחוד העילה unique cause כלומר, אם פלוני תובע את חברת הביטוח בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים הוא לא יוכל לקבל פיצויים מגוף אחר בגין אותה התאונה.
כך לדוגמא, אם אדם נפגע בתאונת דרכים שנגרמה לטענתו עקב התרשלות מעבידו, הוא יהיה מנוע מלתבוע את מעבידו בעוולת רשלנות אשר גרמה תאונת עבודה במידה והתקבלה תביעתו בעניין תאונת הדרכים.
בתביעה בעניין תא (ב"ש) 1954-08 א.ע נ' הסעות נתיבי שוקת בע"מ, נדונה בפני בית המשפט השלום בבאר שבע תביעה של נהג אוטובוס אשר תבע גם את מעבידתו, הסעות נתיבי שוקת בע"מ וגם את חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב, בגין תאונת דרכים שאירעה לו בזמן עבודתו.
לחץ כאן וקרא עוד בנושאים:
אחריות מעביד לנזקי עובד
כלל ייחוד עילה - הרקע העובדתי
במקרה האמור התובע ירד מהאוטובוס לאחר שהוריד קבוצת תלמידים כדי לבדוק שהשטח עליו הוא עומד לנסוע אינו משובש.
בזמן ירידתו בגרם המדרגות, החליק על אחת המדרגות. בתביעתו הצביע התובע על שתי עילות: האחת הופנתה נגד מבטחת הרכב והשניה היא עילת הרשלנות אשר הופנתה כנגד מעסיקיו, בטענה שהמדרגה היתה חלקה, ללא משטח מחוספס המונע החלקות.
טענות הצדדים - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
חברת הביטוח טענה כי לא אירעה לתובע תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, ולכן אינה צריכה לשלם לו פיצויים. לגישתה, התאונה קרתה לתובע בזמן שחיכה לקבוצת התלמידים אותה הוריד מספר שעות קודם לכן.
התובע טען כי התאונה נעשתה תוך כדי שימוש ברכב, כיוון שירד מהרכב כדי לבדוק את הדרך. התובע היה עד יחיד ולא הביא עד אחר מטעמו ולכן נזקק לסיוע בעדותו.
הנתבעת מנגד הביאה בתור עד נהג שהיה עם התובע בעת קרות האירוע.
למרות שבחקירתו הראשונית טען אותו עד כי התובע נפל לאחר שחזר משהות עימו, במהלך המשפט טען דברים אחרים לגמרי והוכרז לבקשת הנתבעת כעד עוין, משמע, שתי העדויות שנתן סתרו אחת את השניה.
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה? פסיקת בית המשפט
בית המשפט ביכר את עדותו הראשונה של העד העוין. כיוון שעדות זו ניתנה מיד לאחר התאונה ולא כשלוש שנים אחריה מצא אותה בית המשפט אמינה יותר בעיניו.
אף העד השיב לאחת השאלות כי הוא זוכר טוב יותר את המקרה בעדותו הראשונה. לכן, התובע לא הצליח להביא סיוע לעדותו היחידה וטענתו בדבר תאונת דרכים נדחתה על ידי בית המשפט.
כעת פנה בית המשפט לבדוק האם התאונה תיחשב כרשלנות מצד מעסיקתו של התובע. מובן כי למעסיק קיימת חובת זהירות כלפי עובדיו - אחריות מושגית ואחריות קונקרטית כאחד.
יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי האחריות אינה מוחלטת ובמיוחד בכל הקשור לתאונות, כגון זו שקרתה לתובע. בית המשפט בחר להדגיש כי תאונות נפילה והחלקה הינן תאונות שעלולות לקרות בכל מקום ובכל זמן, והמעביד, על אף חובתו לדאוג לבטיחות עובדיו אינו יכול לשאת באחריות על כל תאונה שמתרחשת לעובדיו.
התובע טען כי התאונה לא אירעה סתם כך, אלא כיוון שהמעביד לא דאג לשים על המדרגה פס מחוספס אשר מונע החלקות, ומשכך המדרגה הפכה להיות דבר מסוכן.
למרות טענה זו התובע לא ידע לומר אם בעת התאונה המדרגה היתה רטובה, ופרט לכך, בתשובה לשאלה שהופנתה אליו השיב כי מאז היותו נהג אף אחד מהנוסעים לא החליק במדרגות. משכך, פסק בית המשפט כי התביעה כנגד המעביד בעילת רשלנות נדחית אף היא.
אם גם לך או לאחד מבני משפחתך נגרמו נזקים עקב פגיעה גופנית, מומלץ שתקדים לפנות אל עורך דין נזיקין לקבלת ייעוץ משפטי לצורך הגשת תביעת פיצויים ולמיצוי זכויותייך המשפטיות.
קרא עוד בנושא: תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
עברת תאונה? שאלות לגבי כלל ייחוד עילה?
חייג/י לשיחה עם עו"ד עופר סולר: 03-7369253