כריתת רחם במקום הקרנות במקרה של סרטן צוואר הרחם
מחלת סרטן צוואר הרחם הנה מחלה ממאירה המתפתחת באזור התחתון של הרחם שמחבר בין הרחם והנרתיק. גורמי הסיכון למחלה הם: הידבקות בוירוס הפפילומה האנושי, היסטוריה משפחתית של המחלה, כלמידיה, שיטות הורמונאליות למניעת הריון וקיום יחסי מין עם פרטנרים רבים.
התסמינים הראשונים של המחלה עלולים להיות דימום, הפרשות וכאב בזמן קיום יחסי מין. בשלב מתקדם יותר עלולות להיווצר גרורות של הסרטן בריאות, בבטן ואיברים נוספים ואז גם יכולים להופיע כאבי גב, כאבי רגליים, אובדן משקל, עייפות, חוסר תיאבון, דליפת שתן ושברים באגן.
אבחנת המחלה נעשית על ידי היסטולוגיה של צוואר הרחם, בדיקת PAP וקולפוסקופיה, הבדיקות מלמדות על סוג הגידול הספציפי שהופיע ושלב ההתקדמות של המחלה.
הטיפול בסרטן צוואר הרחם משתנה בהתאם למצב שבו מצויה המחלה וסוג הגידול וכולל כריתה חלקית של צוואר הרחם, טיפולי כימותרפיה והקרנות. חשוב להבין כי כריתה פוגעת ביכולתה של המטופלת להרות.
כמו במגוון סוגי סרטן אחרים, איחור באבחון / אבחון שגוי / מתן טיפול רפואי מאוחר או טיפול שאינו מתאים, כל אלה עלולים להוביל לנזק בלתי הפיך בגופו של החולה ובמקרים מצערים וקשים אף להביא למותו.
רשלנות באבחון וטיפול במחלת סרטן צוואר הרחם
במסגרתו של הליך ת"א 5287-08-07 שוורץ נ' בית החולים שערי צדק - תביעה לפיצויים לנזקי גוף בשל ניתוח לכריתת רחם. התובעת בת 51 ללא ילדים שהייתה בזמן התביעה קצינה בצבא.
במהלך שירותה התגלה בגופה גידול ממאיר בצוואר הרחם ולכן הופנתה על ידי הצבא למספר גורמים וביניהם הנתבע. בשנת 1996 החליטה התובעת לעבור אצל הנתבע ניתוח לכריתת רחם שכלל גם הסטה של השחלות מחוץ לאזור האגן ודיסקציה של בלוטות הלימפה.
>>> פורום רשלנות רפואית <<<
הבדיקה שבוצעה לאחר הניתוח העלתה שבבלוטת לימפה אחת היו גרורות של גידול מסוג קרצינומה ולכן היה צורך גם בטיפולי הקרנות.
בשנת 2009 הגישה התובעת תביעה בעילה של רשלנות רפואית בטיפול בה כאשר לטענתה בעקבות כריתת הרחם נגרמה לה נכות קשה בעובדה שלא תוכל להביא ילדים לעולם.
קיראו על: סיבוכים בהריון ומקרי רשלנות רפואית
לדידה בשלב בו התגלתה המחלה ונוכח הממצאים שהתגלו בזמן הניתוח היה ניתן לטפל בה באמצעות טיפולי הקרנות או כריתה של הגידול בלבד ולא היה צורך לנקוט בכריתת רחם מלאה.
עוד טוענת הנתבעת כי רופאי בית החולים לא ביצעו בדיקות לאבחון מצבה טרם החליטו על הכריתה. היא עברה בדיקות לבירור הגידול בבית חולים אחר אך שם לא נבדקו האופציות לטיפול בתובעת ולטענתה היה על רופאי הנתבע לבצע בדיקות משלהם ולהחליט על האפשרויות בהתאם לתוצאות בדיקות אלו.
מלבד זאת נטען כי הופרה זכותה להסכמה מדעת בכך שלא הוסברה לה האפשרות לבחור באפשרות של טיפולי הקרנה.
רופאי הנתבע טענו מאידך כי השיקולים הרפואיים וביניהם הידיעה כי הגידול מחוץ לגוף, האפשרות להערכה מדויקת של גודל הגוש ושימור תפקוד השחלות והתפקוד המיני, הצדיקו את הבחירה בכריתה. לדידם, גם לאחר טיפולי הקרנה עדיין קיימת פגיעה אפשרית בפוריות ולא היה מקום לשלוח אותה קודם לטיפול אחר.
כבוד שופט בית משפט המחוזי מרכז אהרון מקובר קובע לנתבעת פיצויים בסך 250,000 שקלים על רקע הפגיעה באוטונומיה שלה בכך שלא הוסברו לה אפשרויות הטיפול האחרות שהיו יכולות לאפשר לה במידה ורצתה להביא ילדים לעולם באמצעות הפריה חוץ גופית, קודם לכריתת הרחם.
משרדו של עורך הדין עופר סולר טיפל ומטפל בתביעות רשלנות רפואית שהוגשו בעקבות מתן טיפול רפואי שגוי, במיוחד במקרים בהם הטיפול שניתן גרם לנזק בלתי הפיך (כמו כריתת רחם), במקום שבו ניתן היה להסתפק במתן טיפול מתון והגיוני יותר.
מאחר והמדובר במקרים מורכבים ובעלי השלכות ארוכות טווח, מומלץ כמובן להקדים ולפנות אל עורך דין מיומן, על מנת לקבל יעוץ משפטי אישי לפי נסיבותיו של המקרה שלך. אנו ממליצים בחום שלו לנקוט בכל פעולה באופן עצמאי, טרם הפניה לעורך דין כאמור.
לפניה אישית אל עו"ד עופר סולר חייג/י עכשיו: 03-7369253
