האם רשלנות רופא מתמחה הובילה למותה של תינוקת?
בתביעות אשר עניינן רשלנות רפואית התחבט בית המשפט לא אחת בשאלה האם על רופא מתמחה מוטלת אחריות כמו על רופא בכיר? ערעור בעניין רשלנות רפואית אשר הוגש בפני בית המשפט העליון בהליך מרכז רפואי העמק, שירותי בריאות כללית נגד א.ב, שב ודן בעניין זה.
נסיבות המקרה
מדובר בערעור אשר הגיש בית החולים כנגד פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. התביעה בבית המשפט המחוזי הוגשה על ידי הורי התינוקת המנוחה, אשר נפטרה חמש שעות לאחר הלידה. בבדיקות שנערכו בסמוך ללידה, הבחינה האחות כי המוניטור חדל לרשום את דופק העובר.
ניסיונות שונים למצוא דופק נכשלו. לאחר דקות ארוכות נקראה רופאה בכירה אל החדר, על ידי הרופא המתמחה (Intern). הרופאה הבכירה הורתה להכין שולפן ריק, כהיערכות לקראת לידת ואקום במקרה הצורך, אך התינוקת נולדה כעבור מספר דקות נוספות, לאחר ביצוע אפיזוטומיה לאמור - ביתוק של החיץ.
התינוקת נולדה כאשר חבל הטבור כרוך סביב צווארה ולמרות ניסיונות החייאה שבוצעו בה, נפטרה כחמש שעות לאחר הלידה.
לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום:
חובת מתן הסבר לפני ניתוח קיסרי
פסיקת בית המשפט המחוזי - רשלנות של הרופא המתמחה
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עליו הוגש ערעור זה, נקבע כי התנהלות הצוות הרפואי חרגה מנורמת הזהירות הנדרשת והתגלתה רשלנות רפואית בטיפול.
נפסק כי הרופא המתמחה, אשר לא היה בסמכותו להורות על לידת ואקום (Vacuum Extraction) היה מחויב לקרוא מיידית לרופאה הבכירה ולא להתמהמה משך 13 דקות. לכל הפחות, כך נקבע, יכול היה הרופא המתמחה להורות על הכנת שולפן, דבר שהיה חוסך זמן יקר. התנהלות זו הוכרה כהתרשלות של הצוות הרפואי. הרופאה העידה כי לו נכנסה לחדר קודם ולאור הממצאים שהצביעו על מצוקת העובר, קרוב לוודאי שהיתה מתערבת בלידה.
המשיבים, הורי הילדה, הוכיחו בבית המשפט המחוזי התקיימותו של קשר סיבתי שכן התינוקת המנוחה יצאה לאוויר העולם כאשר היא נזקקת לטיפול רפואי אינטנסיבי. בית המשפט מצא על בסיס הנתונים כי התינוקת סבלה מהפרעה באספקת חמצן.
המערערים, מרכז רפואי העמק ושירותי בריאות כללית, טענו לאי קיומו של קשר סיבתי. המערערים ביקשו להביא בחשבון אפשרות קיומו של פגם גנטי אצל התינוקת וטענו כי סירוב התובעים לערוך נתיחה שלאחר המוות שלל אפשרות בדיקת קיומו של פגם זה.
בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה על בסיס ההיסטוריה האבחנתית של אם התינוקת קודם הלידה, בצירוף מחדלם של מרכז רפואי העמק ושל שירותי בריאות כללית.
ההחלטה בערעור והפיצויים שנפסקו
בית המשפט העליון פסק, כי אין להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, שכן החלטתו של בית המשפט המחוזי התקבלה לאחר בדיקות דקדקניות.
המסקנה היא כי מותה של התינוקת הינו כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן - תשניק בלידה, משך לפחות עשרים דקות בטרם לידתה.
בית המשפט המחוזי פסק להורים בגין נזק לא ממוני, הכולל רכיב של כאב וסבל ורכיב של קיצור תוחלת חיים, סכום בסך 400,000 ש"ח, אשר כולל ריבית מיום המקרה ועד מועד מתן פסק הדין.
עבור הפסד השתכרות נקבע להורים, כיורשי עיזבון הילדה המנוחה סכום בסך 463,061 ש"ח, זאת, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה. בנוסף, נקבע למערערים סכום בסך 15,000 ש"ח, פיצוי גלובאלי עבור הוצאות הקבורה.
בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ומצא כי אין להתערב בקביעותיו, בנימוק לפיו נראה כי על הנושא בתפקיד רפואי מוטלת אחריות בהתאם לתפקידו. במקרה זה לא היה מסמכותו של הרופא המתמחה להחליט על התערבות בלידה, אך הוטלה עליו החובה להכין שולפן ריק, לקרוא לרופאה הבכירה באופן מיידי ולא להתמהמה כפי שעשה.
בכך למעשה התרשל הרופא באופן שיש בו כדי להטיל אחריות על המוסד הרפואי ועל קופת חולים, וכן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כרופא מתמחה.
לקבלת סיוע לחצו: ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית
