בהתאם לכך, גם אופן חישוב הפיצויים בגין נזקי גוף, אשר מהווים את ליבן של התביעות בגין רשלנות רפואית, איננו קבוע מראש, אלא נתון לשיקול דעתו של השופט, בהתאם לנתונים הספציפיים של הניזוק הנדון בפניו ובהתאם להערכת הנזק שביצע עורך הדין המייצג את התובע.

שיקול דעתו של השופט מתבסס על הממצאים והעדויות שהובאו בפניו, לרבות שימוש בחוות דעת מומחים רפואיים וכן חזקות וטבלאות סטטיסטיות.

בנוסף, על השופט להתחשב בגורמים שונים כגון גיל הניזוק, סוג הנזק והיקפו, סוג הנכות ושיעורה, מצבו הרפואי הקודם, מצבו הכלכלי, רמת השתכרותו הקודמת ויכולת השתכרותו העתידית, עלותה המשוערת של עזרה מצד שלישי, לרבות מצד קרובי משפחה ועוד.

כתוצאה מכך לא ניתן לקבוע פיצוי אחיד לניזוקים השונים, כי אם פיצוי משתנה וזאת בהתאם לנתוניו הספציפיים של כל נפגע בנפרד. מכאן בין השאר עולה החשיבות הרבה שבבחירת עורך דין מנוסה התחום הרשלנות רפואית, על מנת שייצג את התובע ויפעל לצורך מיקסום הפיצויים ככל שניתן.

באופן כללי, מקובל לחלק את ראשי הנזק בתביעות רשלנות רפואית לשתי קטגוריות עיקריות: נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים, וזאת כפי שנפרט בסקירה שלפניך.

ראשי נזק ממוניים - איך מחשבים את הפיצוי?

הפסדי שכר: פיצויים המתבססים על חוסר יכולת חלקית או מלאה של הניזוק לעבוד ולהשתכר בעקבות הפגיעה הרשלנית. פיצויים אלו מורכבים מתחשיב הפסדי שכר בעבר, בהתבסס על השכר של הנפגע בעבר, ותחשיב הפסדי שכר בעתיד, המבוססים על הצפי של שכרו בעתיד של הנפגע לולא נפגע, אשר בדרך כלל משקלל את מכפלת גובה ההכנסה החודשית באחוזי הנכות התפקודית כפול מספר החודשים עד גיל פרישה כפול מקדם ההיוון.

מטבע הדברים, לגובה השכר החודשי של הנפגע יש משמעות קריטית בעניין זה, שיכולה להביא לסכומים שונים לגמרי גם כאשר מדובר בשני ניזוקים שחוו לכאורה את אותם הנזקים והכאבים.

קיצור תוחלת החיים, הלכת השנים האבודות: פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים של הניזוק, באופן מלא או חלקי, המתבסס על אובדן יכולת ההשתכרות של הנפגע במהלך השנים שקוצרו עקב מעשה הרשלנות. פיצוי זה נקבע לראשונה במסגרת פסק דין אטינגר אשר ניתן בשנת 2004 על ידי ביהמ"ש העליון.

קראו בהרחבה: הלכת השנים האבודות בתביעות רשלנות רפואית

עזרת צד ג' וסיעוד: פיצוי בגין החזר הוצאות קבלת עזרה במשק הבית, כגון נקיון ובישול, בהנחה שמצבו הרפואי והתפקודי של הניזוק מצריך זאת, כך שהתלות שלו בקבלת עזרה חיצונית הינה מוחלטת. במסגרת פסק דין אקסלרוד נקבע רף תשלום חודשי ממוצע בסך של כ-13,500 ₪ עבור קבלת עזרה ממטפל סיעודי.

הוצאות רפואיות: פיצוי בגין החזר ההוצאות הרפואיות בעבר ובעתיד של הניזוק, ואשר בדרך כלל אינן נכללות בסל הבריאות, כגון תרופות, ניתוחים, אזפוזים, טיפולים ייעודיים, ועוד.

הוצאות ניידות: פיצוי בגין החזר הוצאות ניידות של הניזוק, לרבות עבור התאמת רכב נכה ואביזרים.

הוצאות בגין התאמת דיור ושיקום: פיצוי בגין החזר הוצאות מיוחדות לניזוקים שנפגעו באופן קשה במיוחד עד כדי נכות מלאה. המדובר למשל בהוצאות הכרוכות בשינוי מקום המגורים או התאמת מקום המגורים לצורך התניידות הניזוק בתוך הבית כשהוא על כסא / מיטת גלגלים, כגון התקנת מעלית, הרחבת פתחי הדלתות, וכן הוצאות בגין שגרת חייו של נכה, כגון הוצאות כביסה, טיטולים וכדומה.

חישוב הפיצויים בגין ראשי נזק לא ממוניים

כאב וסבל: פיצוי המתבסס על סוג הנזק שנגרם לניזוק, היקפו, מידת השפעתו על שגרת חייו ומידת הצער שנגרמה לו.

אובדן סיכויי החלמה: פיצויי בגין אובדן סיכויי ההחלמה של הניזוק, גם כשמדובר היה בסיכויי החלמה מזעריים לכאורה.  גובה הפיצוי נגזר מגובה אחוז סיכויי ההחלמה.

פגיעה באוטונומיה: פיצוי יחודי לתביעות רשלנות רפואית אשר איננו מותנה בקיומו של נזק. מדובר  בפיצוי בגין עצם הפגיעה הגסה באוטונומיה של הניזוק, בכבוד האדם שלו ושלילת חופש הבחירה שלו.

לעורך הדין עופר סולר ניסיון משפטי רב שנים בניהולן של מאות תביעות רשלנות רפואית, וכאן המקום לציין כי בכל תיק ובכל תביעה יש חשיבות רבה לחישוב מוקדם והערכת גובה התביעה, עוד בטרם הגשתה.

תחשיב הנזק שנערך לפי ניסיונו של עורך הדין ובהתאם לחוות דעת שונות בעניינו של כל תובע/ת בנפרד, מהווה שלב קריטי ומשמעותי ביותר בניהול התביעה ובסיכויי הצלחתה.

לאור האמור, ניתן לפנות, לשוחח ולהתייעץ עם עורך דין עופר סולר בטרם קבלת החלטות ובטרם הגשת תביעה כאמור.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369253