תביעה לנזק גוף בעקבות לידה מכשירנית
מי לא מייחל ללידה טבעית ללא התערבות מכשירנית שעלולה לגרום לנזקים. כולם. לעיתים, חלומות ותקוות לא מתגשמים לפי התכנון. יש תקלות. העובר נקלע למצוקה. הצירים חלשים והעובר לא גולש לתעלת הלידה.
הצוות הרפואי נקלע לדילמה לא פשוטה, האם לאפשר המשך הלידה הטבעית תוך לקיחת סיכונים לעובר וליולדת או לבצע לידה מכשירנית באמצעות מכשיר ואקום (שולפן ריק) vacuum extraction שבאמצעותו ניתן למשוך את ראשו של התינוק החוצה דרך הנרתיק, או תוך שימוש במגוון מכשירים אחרים שנמצאים בשימוש צוות חדר הלידה.
לידה מכשירנית לא חסינה מנזקים ליילוד ו/או לאם היולדת לצערנו הרב. בחלק מהמקרים תוצאותיה של לידה מכשירנית מלווים את העובר ואת האם היולדת ובני המשפחה כולם לאורך החיים, בעקבות נזק בלתי הפיך ונכות משמעותית שנגרמים בלידה. במקרים אלה קמה להורים הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית לכיסוי הנזקים וכן לתשלום פיצויים.
משרדנו מייצג נפגעים בכל הנוגע לתביעות פיצויים המוגשות לבתי המשפט ברחבי המדינה, בעקבות מקרים של פגיעות בלידת מכשירים. אנו מציעים לך ולבני המשפחה להגיע ולקבל יעוץ משפטי אישי בכל מקרה של חשש מפני פגיעה דומה - ללא כל התחייבות.
קיראו לדוגמא: פגיעה בעובר וביולדת בבית החולים לניאדו בנתניה
תביעת רשלנות רפואית לאחר לידה מכשירנית - הדיון ופסק הדין
תביעה מסוג זה הוגשה על ידי א.מ נ' בית חולים המשפחה קדושה. התובעת הגיעה לבית החולים "המשפחה קדושה" בעקבות ירידת מי שפיר. מאחר ועד למחרת היום, לא חל שינוי משמעותי במצבה של התובעת, החליט הצוות הרפואי על זירוז הלידה. כשהזירוז לא עבד ולאחר שנראה כי הלחצים שהפעילה התובעת ללדת אינם יעילים, לצד האטה בדופק העובר, הוחלט על חילוצו באמצעות לידת ואקום.
העובר נולד כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו. כל הבדיקות שנעשו לעובר בסמוך לאחר לידתו היו תקינות, למעט אבחנה בנוגע להצטברות דם באזור הראש. בגיל חמישה חודשים הבחינו התובעים כי תינוקם סובל מחולשה בפלג גופו הימני.
קראו בהרחבה על: מצוקה עוברית
בחלוף שלושה חודשים, לאחר בדיקת CT שנערכה לתינוק, הוא אובחן כסובל מאוטם קדמי-פריאטלי משמאל עם המיפרזיס ימנית HEMIPARESIS בעטיו נגרמו לו נזקים נוירולוגיים וקשיים תפקודיים - קוגניטיביים.
כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי לא התגלתה רשלנות רפואית בטיפול ביולדת וכי הנזק שנגרם לתינוק אינו מצוי באחריות בית חולים.
התובעים טענו כי יש להחיל במקרה זה את חזקת "הדבר מדבר בעד עצמו" כיוון שהם לא יודעים כיצד בדיוק נוצר הנזק, אך ברור כי הוא נגרם בעקבות אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים מצד המשיבים.
בנוסף, טענו התובעים כי מקרה זה מתאפיין בסממני תיעוד רפואי לוקה בחסר, ורק עקב כך יש להעביר את נטל ההוכחה כי לא ארעה התרשלות לכתפי המשיבים.
קראו בהרחבה: העברת נטל הראיה מהתובע לנתבע
לבסוף טענו התובעים, כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו לפיה לא התגלעה התרשלות רפואית, על אף שהוכח בפניו כי בראש הצוות הרפואי שביצע את פעולת החילוץ בואקום עמדה רופאה שאינה מומחית או מתמחה בתחום הגינקולוגיה והמיילדות.
התובעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון וזה דחה את ערעורם וקבע כי המערערים ידעו את נסיבות האירוע הרפואי הנבחן.
לעניין נזק ראייתי שנגרם לטענת התובעים עקב רישום לקוי, בית המשפט העליון צידד בקביעתו של המחוזי ופסק, כי למרות שניתן להתרשם כי הרישום היה קצר ומתומצת אין בכך כדי להופכו לרישום לקוי, הגורם לתובעים נזק ראייתי.
לבסוף, דחה בית המשפט את טענת התובעים בדבר התרשלות רפואית. לגישתו, על אף שהמיילדת אינה מומחית או מתמחה בתחומה יש לבחון כל מקרה לגופו ואין לקבוע כי אירעה רשלנות רק עקב כך.
במקרה דנן מדובר ברופאה מנוסה ביותר שביצעה מספר רב של לידות ואקום, ולכן אין לקבוע כי עצם טיפולה בתובעים מהווה התרשלות.
בנוסף נקבע, כי השימוש בואקום היה נחוץ בשלב בו התבצע בהליך הלידה. לסיכום, נקבע שממילא לא הוכח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין ההתרשלות הנטענת ולפיכך הערעור נדחה.
לקריאה נוספת: כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט?
בתיק נוסף שנדון בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 3285/04) עולה כי א' נולד, בבי"ח סורוקה בבאר-שבע ביום 14.11.79, בלידה מכשירנית תוך שימוש במכשיר הנקרא "שולפן ריק", לידה המוכרת יותר כלידת ואקום.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם א' סובל משיתוק מוחין שמקורו ברשלנות בלידה, כטענת הוריו התובעים, או מתסמונת גנטית, כטענת הנתבעים, שירותי בריאות כללית וצוות הרופאים המיילד.
בית המשפט דן בתביעה שלפניו ודחה אותה. בית המשפט הטיל ספק במהימנות עד המומחה מטעם התובעים ולא סמך עליה. עוד הוסיף לקבוע כי לא התקיימו בתובע כל ארבעת הקריטריונים ההכרחיים לקביעת הקשר הסיבתי בין תשניק סב לידתי לשיתוק המוחין.
לא הוכח כי התינוק סובל משיתוק מוחין שמקורו בלידה. לאחר הלידה לא סבל התובע מפרכוסים ופגיעה רב מערכתית, אין גם עדות לפגיעה נוירולוגית לאחר הלידה.
אין ממצאים לפגיעה המצופה כתוצאה מדימום מוחי, אין עדות שהתינוק לא היה ערני, לא אכל ולא גילה סימנים חיוניים. במאזן ההסתברות שבמשפט אזרחי נוטה הכף, כלשון בית המשפט, למסקנה, שהתובע אינו לוקה בשיתוק מוחין כתוצאה של תשניק סב לידתי ואין מנוס מדחיית התביעה.
קיראו בהרחבה: על סיבוכים אפשריים בלידה
יעוץ משפטי אישי בעקבות נזק בלידה מכשירנית
כדי לשמור על האינטרסים ולממש את הזכויות של הנפגע ובני משפחתו קיימת חשיבות רבה לפניה אל עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון וידע עשיר בתחום.
עורך הדין עופר סולר עוסק בייצוג נפגעים (בלבד) מזה שנים ארוכות, והנו בעל רקע והבנה רפואית מעמקיה המסייעת ללקוחות המשרד להגיע להישגים משפטיים משמעותיים בתביעות רשלנות רפואית כנגד רופאים ובתי חולים.
עו"ד סולר מציע גם לך, לאחר פגיעה אפשרית בעקבות לידה מכשירנית שהסתבכה, לפנות להתייעצות אישית, במהלכה נבדוק לעומק את השתלשלות האירועים שהובילו לגרימת הנזק בחדר הלידה ואופן הטיפול הרפואי שניתן לנפגעים - הילוד ואמו היולדת.
משרדנו נמצא בקשרי עבודה עם טובי המומחים בתחום הגניקולוגיה והלידה בישראל, ובעת הצורך נפנה את האם והרך הנולד לבדיקה אצל מומחה רפואי שייתן את חוות דעתו המקצועית באשר למקרה האישי שלך. נדגיש כבר כעת כי הפניה לקבלת יעוץ משפטי אישי במשרדנו אינה כרוכה בהתחייבות כלשהי מבחינתך.