בפסק הדין ע"א 8279/02 גולן ואח' נ' עיזבון המנוח ד"ר אלברט הציג בית המשפט שלוש קבוצות של מקרי עמימות: אי בהירות לגבי השאלה האם נגרם נזק לתובע כתוצאה מרשלנות, אי בהירות באשר לשיעור הנזק שנגרם ומצב שלישי שבו ברור שנגרם לתובע נזק כתוצאה מהתרשלות של אחד מהנתבעים אך לא ברור מי מהם הוא זה שגרם לפגיעה.

באופן כללי ההלכה לגבי מצבים בהם אי הבהירות מתייחסת לשיעור הנזק שנגרם היא שאם הוכחו כל היסודות הקבועים בסעיף 35 אזי גודל הפיצוי יהיה לפי חישוב הסתברותי משום שהשיטה לפיה או שכל האחריות מוטלת על אותו גורם או שהוא איננו אחראי איננה תקפה לגבי גודלו של הנזק.

עמימות עובדתית ופרשת מלול

פסק הדין ע"א 7375/02 והדיון הנוסף דנ"א 4693/05 בפרשת מלול נ' בית החולים כרמל השפיעו רבות על סוגיית העמימות העובדתית בתביעות רשלנות רפואית.

פרשה זו עניינה בתינוק שנולד בשבוע ה-30 להריון כשהוא סובל משיתוק מוחין וכתוצאה מכך גם נכות בשיעור של 100%.

במקרה זה לא הייתה מחלוקת בשאלה האם לידה בשבוע ה-30 הנה מסוכנת לתינוק אולם בשל העובדה שגם במהלך הניתוח הקיסרי שבוצע אירעה רשלנות היה קושי להראות מה מידת הנזק שנגרם כתוצאה של רשלנות בניתוח ומה כתוצאה מהפגות ולידתו של התינוק בשלב כה מוקדם.

>>> פורום רשלנות רפואית <<<

בפסק הדין של הערעור בבית המשפט העליון נקבע שבמקרים מעין אלה שיש גם לעברו הרפואי של התובע חלק בנזק שנגרם נקבע שאין אפשרות להוכיח את רמת האחריות של המעוול עד לרמה הנדרשת במשפט האזרחי של 51% ולכן ניתן להעריך את גובה הנזק לפי אומדן שעמד במקרה זה על 20%.

קיראו בהרחבה על: מצוקה עוברית

החלטה זו קוממה עליה ביקורת רבה ולכן נקבע דיון נוסף. פסק הדין של הדיון הנוסף ניתן בהרכב של תשעה שופטים בראשות כבוד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש.

בפסק הדין נקבע בדעת רוב שאין למעשה אפשרות לזכות בפיצויים אם לא הצליח התובע להראות את מידת חלקו של הנתבע בגרימת הנזק באמצעות ראיות והוא משנה למעשה את ההלכה הקודמת שאפשרה במקרה זה קביעת פיצוי על בסיס אומדן.

משרדו של עורך דין עופר סולר מטפל בתביעות רשלנות רפואית, שהוגשו לבתי המשפט בערכאות השונות. אנו מציעים גם לך לפנות אלינו ולקבל יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי, ללא כל התחייבות, ובכל נושא רלוונטי. ליחצו כאן לפניה אישית.