הגשת ערעור על פסק דין - אימתי וכיצד?
לעיתים קרובות אחד הצדדים להליך המשפטי אינו מרוצה מפסק הדין של בית המשפט ומרגיש כי נעשה לא עוול. במקרים כאלה ניתן לשקול הגשת ערעור לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר. על מנת להגיש ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית ובכל תביעה אחרת בעקבות נזקי גוף, יש להקפיד על ההנחיות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי.
מדי שבוע מתקבלות בבתי המשפט בישראל תביעות בעקבות מקרים של רשלנות רפואית, מקרים שבהם מטופל איזו זוכה לטיפול הרפואי הראוי בעקבות אבחון לא נכון של תסמינים, מתן תרופות או טיפול אחר לא הולם. מקרים אלה יכולים לגרום לנזק אצל המטופל להביא לפגיעה, להתפרצות של מחלה או להחמרתה, ובמקרים חמורים אף למוות.
מי שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית ויכול להוכיח כי הנזק שנגרם היה נמנע אילו היה מקבל טיפול רפואי סביר, יכול להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי. במידה ואכן יש לנפגע עילה לתביעה, יש להגישה תוך שבע שנים ממועד התגבשותה. עבור מרבית התיקים מתקבל פסק דין בתוך ארבע שנים, אולם הטיפול בתביעה והדיונים בבית המשפט עלולים להימשך עד שש שנים ואף יותר.
לקריאה נוספת: התיישנות תביעת רשלנות רפואית
ואם רוצים להגיש ערעור על פסק הדין?
ישנם כמובן מצבים שבהם הנפגע, התובע, או הגורם המטפל, הנתבע, מבקשים לערער על פסק הדין שניתן בתביעות של רשלנות רפואית. יש להבחין בין ערעור בזכות לבין ערעור ברשות. ערעור בזכות (בד"כ יסומן ההליך בראשי תיבות ע"א) הוא ערעור המתבצע מתוך הזכות של אחד הצדדים לערער על ההחלטה באמצעות פניה לערכאה הגבוהה יותר.
ערעור ברשות (בד"כ יסומן ההליך רע"א) הוא מצב שבו מוגש ערעור על פסיקת בית משפט שניתנה בערכאת ערעור על פסיקה קודמת של בית המשפט. ערעור ברשות הנו למעשה ערעור שני, המצריך את רשותו של בית המשפט.
סדרי הדין במצב זה הם שונים – מתוך הגישה שעניין המובא בפני בית משפט ראוי להיות נידון פעמיים בלבד, כאשר מבקשים לערער על פסיקה שניתנה כתשובה לערעור, יש להגיש תחילה בקשת רשות לערעור. רק במידה ומתקבל אישור לבקשה, רשאי המערער להגיש את הערעור.
>>> פורום רשלנות רפואית <<<
פרקי הזמן הרלוונטיים של הטיפול בערעורים משתנה בהתאם לערכאה המטפלת.
שני שליש מהערעורים על פסקי דין בתביעות של רשלנות רפואית שהוגשו מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי טופלו בתוך שנה, כרבע מהערעורים טופל בתוך שנה עד שנתיים, וחלק קטן נוסף טופל במשך פרק זמן ארוך יותר.
מחצית מהערעורים על פסקי דין בתביעות של רשלנות רפואית שהוגשו מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון מטופלים בתוך שנתיים וכרבע מהערעורים בתוך שלוש עד ארבע שנים. ישנו מספר מצומצם של תיקים שהטיפול בהם חורג מכך.
ראו לדוגמא פסק דין בערכאת ערעור: אבחון מאוחר של מחלה - מקרה שאינו רשלנות רפואית
הערעורים יכולים להיות מוגשים הן על ידי הצד הנפגע, כלומר על ידי התובע המקורי, והן על ידי הצד המטפל, המשיב. במידה ותביעת הערעור נדחית יכול בית המשפט לחייב את המערער בהוצאות משפטיות למשיב בסך של עשרות אלפי שקלים (ר' ע"א 6989/09) ובמקרים של ערעור ברשות אפשר שהרשות בכלל לא תתקבל ובית המשפט עלול לדחות את בקשת הערעור (ר' רע"א 9242/08).
ערעורים יכולים גם להתקבל חלקית, כמו במקרה של מרים כבהא נ' המרכז הרפואי הלל יפה ומשרד הבריאות, שתביעתה נדחתה והיה עליה לשלם לנתבעים הוצאות משפטיות בסך 100,000 ₪. בערעור שהתקבל חלקית צומצמו ההוצאות המשפטיות שנגזר עליה לשלם מ-100,000 ש"ח ל-40,000 ₪ (ר' ע"א 10311/08).
משרד עורכי דין עופר סולר ושות' עוסק מזה שנים רבות וארוכות בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, בהגשת תביעות משפטיות וכן ערעורים לכל בתי המשפט ובכל ערכאה דיונית. אם יש לך שאלות לגבי הגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט, אל תהסס לפנות אלינו לקבל יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר בנושא הגשת ערעור חייג/י: 03-7369253