השלב השני בבדיקה הוא שלב הוצאת הפוליפים, לשם כך מוחדר סיב אופטי דרך פי הטבעת, אשר מכיל מנגנון חימום הצורב את הפוליפ, מדביק אותו לגוף הסיב ומאפשר לרופא להוציא אותו החוצה.

משך ההתאוששות מן הבדיקה הוא כשעה אחת ולאחריה ישנה ערבות רפואית למטופל למשך 5-10 שנים ללא פוליפים. הן רופא המשפחה והן הרופא שביצע את בדיקת הקולונוסקופיה בנבדק, ימליצו לו לחזור לביצוע בדיקה חוזרת, כעבור פרק זמן זה.

>>> הפורום לייעוץ משפטי לשירותך <<<

האם קיימות בדיקות חלופיות?

דוקטור אלכס גלר, מומחה בגסטרואנטרולוגיה, כבד ואנדוסקופיה פולשנית, מהמרכז הרפואי אסותא שבתל אביב, טוען כי שתי המתחרות העיקריות לבדיקת הקולונוסקופיה, הן בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוגרפיה וירטואלית, אך על פי ניסיונו, שתי הבדיקות אינן משתוות באיכותן, לבדיקת הקולונוסקופיה.
.
בדיקת דם סמוי בצואה מזהה באחוזים קטנים תסמינים לסרטן המעי הגס, לעומת בדיקת הקולונוסקופיה שמזהה בזמן אמת היווצרות פוליפים, שהם המניעים העיקריים להיווצרות הסרטן.

לקריאה נוספת: רשלנות באבחון סרטן הקיבה

גם קולונוגרפיה וירטואלית אינה פורצת דרך כמו בדיקת הקולונוסקופיה, משום שמדובר במצלמה אשר לא מצלמת בתוך המעי הגס אלא בקרבתו ולשם כך, נדרש ניפוח של המעי הגס, שהינו תהליך כואב, אשר נועד לשפר את איכות הצילום החיצוני של המעי הגס.

בנוסף, גם במידה והבדיקה אבחנה פוליפים, עדיין אין שום אפשרות להוציא אותם מהגוף באמצעותה, בשונה מהקולונוסקופיה, אשר מאפשרת גם להוציא את הפוליפים בזמן אמת.

האם כתוצאה מבדיקת הקולונוסקופיה ישנן תופעות לוואי? תלוי את מי שואלים.

ד"ר שלמה לבקוביץ' טען בתכנית הבריאות של פרופ' רפי קרסו בערוץ 10, שכמו בכל הליך רפואי אחר, תמיד קיים סיכוי שלא יגלו פוליפים, אך ב 95% מהמקרים, הרופא המטפל רואה אותם בזמן אמת ומטפל בהם. לעומת זאת, המטופלת חיה קוטן מנתניה, הגיעה לערכאות ותבעה את הרופא המטפל ואת קופת החולים הכללית.

מומלץ לקרוא על: רשלנות רפואית באבחון ובדיקה

המטופלת טענה כי עקב קרע שנוצר במעי הגס, היא נשלחה לבדיקה על ידי רופא מפנה והייתה זקוקה לניתוח במעי הגס. התביעה עסקה הן בעצם הצורך להפנות לניתוח עקב הבדיקה והן בנזקי הכאב והסבל, אשר נגרמו כתוצאה מן הניתוח.

רשלנות בבדיקת קולונוסקופיה - פסקי דין

פסק דין חיה קוטן נגד דוקטור משה גולן וקופת חולים הכללית
בתביעה שהגישה גברת קוטן, היא טענה באמצעות עורך דינה, שנגרמו לה 10% נכות בגין הקרע שהתרחש בבטנה במהלך הבדיקה ו- 20% נכות, בגין כאבי הבטן שסבלה עקב הניתוח.

עורך דין ההגנה, הודה ב- 10% הנכות אשר נגרמו בגין הקרע בבטן, אך טען שבשל העובדה, שהתובעת כבר הגיעה לטיפול במצב רפואי לא תקין בבטן, לא ניתן לפסוק ש 20% הנכות שהיא טוענת שישנם בבטנה, נגרמו כתוצאה ישירה מהניתוח.

בתגובה טענה הגברת קוטן שד"ר גולן לא העניק לה הסבר מקדים על בדיקת הקולונוסקופיה, אף על פי שהחתים אותה על טופס לביצוע בדיקה פולשנית.

קראו בהרחבה על: הסכמה מדעת לביצוע הליך רפואי

לטענת התובעת, ביצוע ההליך, גם אם לווה בחתימה על הטופס, משול לטיפול בכוח, כל עוד לא ניתן הסבר מקדים. התובעת ביקשה באמצעות עורך דינה, שייפסקו לטובתה פיצויים עקב רשלנות רפואית וכן פיצויים עבור הוצאות כלכליות מן העבר והוצאות עתידיות, המתייחסות בעיקר להוצאות עבור עוזרת בית, שהיא נאלצה להעסיק, אשר נבצר ממנה לבצע בעצמה עקב הנכות ואין ביכולתה לשלמם.

לקריאה נוספת: תחשיב נזק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף

אהרון פרקש, שופט בית משפט השלום בירושלים, אשר דן בתיק זה, קיבל את טענות התובעת במלואן וקבע שעל קופת החולים כמו גם על הרופא המטפל, לשלם לה פיצויים על סך 30,000 ₪ בגין רשלנות רפואית: התובעת, כבת 75 כיום, נזקקה לניתוח בבטנה לתיקון הקרע במעי הגס, למספר ימי אשפוז ולאחר מכן לשבועות של מנוחה בביתה.

בהביאי בשיקוליי כל אלה ובעוולת התקיפה שביצע הנתבע, סבורני כי יהא זה לנכון וראוי לפסוק לתובעת, בגין נזק שאינו נזק של ממון, סך כולל של 30,000 ₪.

כמו כן קבע השופט תשלומי פיצויים בגין נזקי ממון אשר עמדו על סך - 13,700 ₪ בגין סיוע כלכלי מימי העבר ו- 15,500₪ בגין הסיוע הכלכלי המקביל בימי העתיד, סך כולל של 64,200 ₪.

לסיכום
במאמר זה הובאה סקירה קצרה על הליך בדיקת קולונוסקופיה, אשר נכון לשוק הרפואה כיום, הינה נחשבת כבדיקה היעילה ביותר לטיפול מקדים בסרטן המעי הגס וביחס ליתר סוגי הבדיקות הפולשניות, היא נתפסת באופן יחסי לבטוחה ולבעלת דיוק אופטימאלי מרבי.

במידה ונגרם לך נזק כתוצאה מבדיקת קולונוסקופיה רצוי שתפנה לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת להעריך את סיכויי תביעתך ולסייע לך בקבלת פיצוי.

נגרם לך נזק? חייג עכשיו לעו"ד עופר סולר: 03-7369253