האם רשלנות רפואית בלידה גרמה לשיתוק ע''ש ארב?
כל יולדת המגיעה לחדר לידה מצפה לקבל את הטיפול הטוב ביותר. אולם, למרבה הצער מתרחשים אירועים בהם בסופו של יום נולד תינוק הסובל ממומים.
בהליך ת"א 1288-04 פייקין בראודה ואח' נ' שירותי בריאות כללית, דן בית המשפט באירוע בו נולדה תינוקת הסובלת מפגיעה, אך נקבע כי חרף אותו מום, הליך הלידה היה סביר והצוות הרפואי פעל באופן ראוי.
התובעים במקרה זה הינה הורים ובתם. הבת יצאה לאוויר העולם בלידה רגילה ובסמוך לאחריה התברר כי נולדה עם שיתוק על שם ארב - erb's palsy, בצד ימין של גופה.
טענות הצדדים ופסיקת בית המשפט בתביעה
במהלך המשפט הועלו מספר טענות מצד התובעים כלפי בית החולים סורוקה, אשר יפורטו להלן.
ראשית, הועלתה טענה כי אירעה רשלנות רפואית ולכן התינוקת נולדה עם שיתוק על שם ארב. לגישת התובעות, התינוקת הייתה מקרוזומית, כלומר, במשקל שמעל 4.5 ק"ג ובמצב זה חובה על הצוות הרפואי להפנות את היולדת לביצוע ניתוח קיסרי ולא להסתפק בלידה רגילה.
מבחינה עובדתית, הצוות הרפואי בדק את גובה הרחם ואף ערך פעמיים בדיקת אולטרסאונד. על אף שבבדיקת האולטרסאונד הראשונה נמצא כי התינוקת שוקלת מעל 4.5 ק"ג, התייחס הצוות לבדיקה השניה, בה נקבע כי התינוקת אינה מקרוזומית.
התובעים טענו כי בדיקת גובה הרחם אינה מהווה הערכה קלינית למשקל העובר ובמידה והייתה מבוצעת הערכה קלינית לא היה ספק כי מדובר בתינוקת מקרוזומית שיש ליילדה בניתוח קיסרי.
בית המשפט קבע כי בדיקת גובה הרחם הינה חלק מהבירור הקליני שנעשה לאם וכי בדיקה זו עשויה לשמש גם לצורך עמידה על משקל העובר, אך ממילא הבדיקה אינה מדויקת יותר מבדיקת אולטרסאונד שנערכה כאמור פעמיים. מכאן, נפסק כי לא אירעה התרשלות רפואית בעניין הבדיקה הקלינית.
טענה שנייה שהעלו התובעים היא כי ההחלטה שלא לבצע ניתוח קיסרי הינה בלתי סבירה בנסיבות העניין. בית המשפט קבע כי לאור הנתונים דלעיל החלטת הצוות הרפואי שלא לבצע את הניתוח הייתה סבירה.
מעבר לכך ציין בית המשפט כי הניתוח הקיסרי טומן בחובו סיכונים לאם שיש לשקול אותם כנגד שאר הנתונים ובמקרה זה כאשר מניחים כי קיים ספק באשר למקרוזומיות לא הובאו נתונים אשר תומכים בגישת הניתוח הקיסרי.
טענה נוספת שהועלתה על ידי התובעים הינה "היפוך הנטל", הווה אומר כי הנתבעת גרמה נזק ראייתי לתובעים. בית המשפט פסק כי לעניין נשוא התביעה לא קיים תיעוד רפואי חסר ובאשר לרישומים אחרים שאולי נעשו כהלכה ואולי לא אין טעם לדון ממילא.
היבט נוסף אשר נבחן במהלך המשפט הינו הטענה בדבר עוולת תקיפה. התובעים טענו כי משלא הוסברה להם החלופה של ניתוח קיסרי לא היו יכולים למנוע את הנזק הצפוי ולכן התגבש היסוד של עוולת התקיפה.
בית המשפט פסק, כי התובעים לא הוכיחו קיום קשר סיבתי בין היעדר המידע לבין הלידה כפי שהתקיימה. עוד הוסיף בית המשפט, כי גם לו הייתה האם יודעת אודות האפשרות לקיים ניתוח קיסרי במצב זה, הרי שנוכח הסיכונים הכרוכים בכך ולאור העדפת הצוות הרפואי להמשיך בלידה הרגילה, סביר שהייתה מקבלת את דעתו של הצוות הרפואי.
שתי טענות אחרונות שנדחו אף הן על ידי בית המשפט נוגעות לאי נוכחות רופא בחדר הלידה ולרשלנות בבדיקת האולטרסאונד השנייה.
לעניין הטענה הראשונה קבע בית המשפט כי הוכח שכן היה רופא זמין באזור חדר הלידה. לגבי הטענה השנייה פסק בית המשפט כי העלאתה הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. זאת כיוון שלא הוצגה בכתבי הטענות או בתצהירים ולכן אין לנתבעים דרך להתמודד עמה. לעניין הטענה לגופה נקבע כי לא הוכחה ממילא.
בסיכומו של דבר נפסק, כי לא התקיימה במקרה זה רשלנות רפואית וכל טענות התובעים נדחו בזו אחר זו.
למרות שבית המשפט היה יכול להפסיק את הדיון בנקודה האמורה, הוא בחר להדגיש כי גם אם יוצאים מתוך הנחה שאכן ארעה התרשלות רפואית, הרי שהתובעים לא הוכיחו כי הנזק שנגרם, שיתוק על שם ארב, הינו תוצאת רשלנות בלידה ולא היה קיים לפני כן.
בהתעורר חשד כי פגיעה גופנית היא תוצאה של רשלנות רפואית, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית.
תשובות מקצועיות של עורכי דין לסוגיות נפוצות בנושא
באתר solarlaw ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת בהתבסס על ניסיונם המעשי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. מרבית המתעניינים שפונים למשרדנו שואלים אותנו לגבי נושאים מרכזיים שרלוונטיים כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בלידה, הזכויות והפיצויים המגיעים לכם בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית.
אילו חוות דעת יש להביא על מנת להגיש תביעה על רשלנות בלידה שגרמה לשיתוק ארב ביד של התינוק?
הילד שלי נולד עם פגיעה ביד יתכן בגלל משיכה לא זהירה בעת הלידה, ביצענו לו טיפולי פיזיותרפיה והיום לא נותרה פגיעה, יש מקום לתביעה?
בקבלה ללידה העריכו את משקל העובר בארבעה וחצי קילו, התינוק יצא בקושי רב ומיד אחרי הלידה ראו שיש לו בעיה ביד ימין. היום הוא בן שנתיים ועדיין בקושי מזיז את היד, ניתן לתבוע את בית החולים?
התינוקת שלנו נולדה במשקל 2,850 גר' בשבוע 38 בלידה רגילה ללא בעיות מיוחדות ואחרי הלידה התגלתה אצלה פגיעה קלה ביד שמאל והאבחנה היא שיתוק ע"ש ארב, האם יש עילה לתבוע את בית החולים?
לא כל התפתחות של שיתוק ע"ש ארב מקורה בהתרשלות בניהול הלידה. יש מקרים רבים בהם נגרמת פגיעה עצבית כבר ברחם או במהלך הלידה מבלי שניתן לצפות התפתחות פגיעה זו ולמנוע אותה.
על פניו הנתונים של משקל לידה לא חריג ומהלך לידה תקין אינם תומכים באפשרות של התרשלות בלידה שגרמה לנזק.
זקוקים לייעוץ משפטי אישי בשל לידת תינוק עם שיתוק על שם ארב או כל נושא אחר? עורכי הדין במשרדנו כאן לשירותכם.
