בבדיקה ניתן לאבחן גם את גודלן של השאריות ובהתאם לכך לקבוע את דרכי הטיפול. ישנם רופאים המאשרים את ממצאי האולטרהסאונד ועורכים לשם כך גם בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, המאפשרת הדגמה טובה של חלל הרחם והדפנות.
 
במידה והממצא שנתגלה באולטרה סאונד קטן, ייתכן שאין מדובר בשארית שליה כלל, אלא בקריש דם. הטיפול הנהוג בממצא קטן הוא מעקב וביצוע בדיקת אולטרה סאונד נוספת, אחרי שהאישה קיבלה את המחזור החודשי בפעם הראשונה מאז הלידה.

>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<

בהתאם למצבה של האישה, בחלק מהמקרים מחליט הרופא להוסיף גם טיפול תרופתי, הגורם לכיווץ הרחם. התרופה מסייעת לשארית השליה להיפלט החוצה בעצמה, ללא התערבות כירורגית.

אולם ישנם מקרים חמורים יותר בהם האישה חשה ברע, עקב ממצא גדול אשר התגלה בבדיקת האולטרה סאונד. בהתאם לכך משתנה הטיפול הרפואי. שאריות השליה מוסרות בהליך כירורגי, הנעשה בהרדמה כללית, באמצעות היסטרוסקופיה ניתוחית או בגרידה.

לקריאה נוספת: היפרדות שליה בהריון ומקרי רשלנות רפואית
 
גם היסטרוסקופיה ניתוחית וגם גרידה הן שיטות יעילות, אך בשנים האחרונות ישנה העדפה לביצוע היסטרוסקופיה ניתוחית, המאפשרת את הוצאת שאריות השליה בראיה ישירה של חלל הרחם, בניגוד לגרידה שבה אין ראיה ישירה, מה שעלול לגרום לפגיעה ברירית הרחם ובהמשך להידבקויות.

במידת הצורך ניתן לבצע את הפרדת ההידבקויות ברחם, כבר במהלך תהליך ההיסטרוסקופיה.

חשיבותו של טיפול מהיר למניעת נזק לצמיתות

יש לבצע את הטיפול הנחוץ להסרת שאריות השליה מהר ככל האפשר. השארות חלקי השליה בגוף גורמים לנזקים בריאותיים המוצאים ביטוי בדימומים בלתי פוסקים, עליית החום, כאבי בטן, דלקות, וכאבים בקיום יחסי מין.

ככל שעובר הזמן המצב עלול להחמיר ושאריות השליה עלולות לגרום לתסמונת אשרמן. התסמונת היא תוצאה של נזק ברירית הרחם, בשל הידבקויות זיהומיות, הגורמת לקשיי פוריות ולחסימות בתוך הרחם עד כדי סכנה שהאישה תסבול מעקרות. בנוסף התסמונת גורמת להפחתת הדימום בווסת עד להפסקתו.

חשוב להבין ששאריות שליה ברחם הן תוצר של רשלנות רפואית. בשנים האחרונות עלתה המודעות בקרב הנשים לסוגיה המוצאת ביטוי גם בעתירות לבתי המשפט.

מרבית הנשים טוענות בכתבי התביעה, כי לא זכו לטיפול רפואי הולם וניזוקו באופן קשה עקב שאריות שליה אשר נותרו בגופן.

פסק דין בתביעת רשלנות רפואית

פסק דין במקרה כזה הוכרע בשנת 2006 בבית משפט השלום בעכו על ידי השופט זיאד סלאח. התובעת הגישה תביעה כנגד בית החולים נהריה, שם נולדה בתה החמישית והאחרונה. התובעת נאלצה לסיים לידתה בניתוח קיסרי עקב מצג עכוז.

בדוח הניתוח עליו חתום הרופא נכתב כי בוצעה הוצאה ידנית של השלייה, ביקורת לחלל הרחם. בעת הניתוח האישה סבלה מקרע רחמי אשר נתפר ונסגר בתפרים בודדים. האישה השתחררה מבית החולים במצב טוב עם המלצות לביצוע מעקב, טיפול תרופתי לשבוע והמלצה למנוחה.

לאחר כשבועיים ממועד הניתוח הקיסרי, הגיעה התובעת לרופא בקופת חולים כשהיא סובלת מכאבים חזקים בבטן התחתונה, הפרשה דמית מוגלתית וחום של 39 מעלות. היא הופנתה לבית חולים עם חשד לדלקת ברירית הרחם.

לקריאה נוספת: אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע ניתוח קיסרי

בבית החולים התובעת עברה בדיקת אולטרה סאונד אובחנו אצלה רחם מוגדל והפרשות מהנרתיק והיא טופלה תרופתית. בנוסף אובחנה אצלה אנמיה והיא טופלה בעירוי דם ולאחר מספר ימים היא שוחררה עם המלצות להמשך טיפול אנטיביוטי ומעקב רפואי.

לאחר כששה שבועות ממועד הניתוח הקיסרי שוב הגיעה התובעת לבית החולים, כשבמכתב ההפנייה מצויין שמהרחם יוצאת רקמה עם ריח חזק. התובעת עברה בדיקת אולטרה סאונד וגינלית בה נמצא איזור היפר אקוגני שתופס את כל חלל הרחם.

למחרת תחת הרדמה כללית, הוצאו מרחמה שאריות וחלל הרחם נוקה ולאחר חמישה ימי אשפוז היא שוחררה מבית החולים במצב טוב. אולם שנים לאחר מכן התגלה כי התובעת סובלת מתסמונת אשרמן. היא איבדה את הווסת, לא יכלה עוד להרות ולכן גם נקבעה לה נכות בשיעור של 40% מהביטוח הלאומי.

בית המשפט נדרש לפסוק האם תסמונת אשרמן נגרמה בעקבות שאריות שליה שנשארו ברחמה לאחר הניתוח הקיסרי ובשל רשלנות הצוות הרפואי או לחילופין הינה מדלקת רירית הרחם ממנה סבלה. כל צד הביא חוות דעת רפואית התומכת בעמדתו.

קיראו גם על: רשלנות בניהול לידה הובילה לכריתת רחם

השופט קבע בפסק הדין: עקב הזנחה, חוסר תשומת לב והתרשלות הצוות הרפואי, הושארו שרידי שלייה ברחם התובעת, כך שהיא פיתחה דלקת רצינית שגרמה, בסופו של דבר לאובדן או להתבלות הרחם ולאובדן ייעודו.

השופט פסק שהנתבעת תפצה את התובעת ב- 250 אלף שקלים, תשלם לה הוצאות משפט, ושכר טרחת עורך דין.

נגרם לך נזק בלידה? חייגי לשיחה אישית עם עו"ד סולר: 03-7369253