חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

נפגעת בגלל רשלנות רפואית? מגיע לך לקבל תשובות!

בכל שנה מוגשות בישראל כ-2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, חשוב לבדוק את המקרה לעומק, בשיתוף מומחה רפואי, בדרך לפיצויי הולם!

פניה מהירה לעורך דין >>

נפגעת בגלל רשלנות רפואית?

בכל שנה מוגשות בישראל מעל 2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, זה הזמן לבדוק את המקרה לעומק בדרך לתביעת פיצויים!

פניה מהירה לעורך דין >>

תביעות רשלנות רפואית נגד תל השומר

מחבר: 30/12/2019 20:02

כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא של בית חולים התביעה מוגשת כנגד הרופא ו / או בית החולים עצמו וזאת מכח האחריות השילוחית שיש לבתי החולים בארץ כמעסיקים כלפי עובדיהם.

לעיתים התביעה מוגשת גם כנגד הבעלים של בית החולים. בתי החולים בארץ נמצאים בבעלות המדינה או בבעלות קופות החולים או בבעלות פרטית. 

במאמר זה נדון בשתי תביעות רשלנות רפואית שהוגשו כנגד בית החולים שיבא-תל השומר אשר שוכן בתל השומר ומשרת את תושבי רמת גן ומרכז הארץ.

בית החולים שיבא הנו בית חולים ממשלתי אשר נמצא בבעלות המדינה ומופעל על ידי משרד הבריאות.

במסגרת הליך ת"א 58725-11-12 א.ק. נ' מרכז רפואי שיבא-תל השומר אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל-אביב נדונה תביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב טיפול רשלני שניתן לה בבית החולים תל השומר במהלך הלידה הרביעית שלה.

עובדות המקרה

התובעת נכנסה להריון רביעי אשר הוגדר כהריון בסיכון בשל סוכרת הריון וכן מאחר שהלידה השלישית שלה בוצעה במצב של פרע כתפיים.

התובעת הגיעה לבת החולים בשבוע ה - 38 להריונה עקב צירים וחוברה למוניטור על מנת לבדוק את דופק העובר, באמצעות מיילדת שהייתה בתחילת דרכה.

אולם, בדיעבד הסתבר שהדופק שהוצג במוניטור אליו חוברה התובעת היה שלה ולא של העובר וכי המיילדת הראשונה לא שמה לב לכך, למרות שלא נראתה האצה במוניטור.

כעבור 40 דקות הגיעה מיילדת אחרת שהבחינה שהדופק המוצג במוניטור הנו של התובעת ולא של העובר והזמינה רופא לבדיקת אולטרסאונד.

אולם, בבדיקת האולטרסאונד נמצא, למרבה הצער, כי העובר הנו ללא רוח חיים.

התובעת ביקשה ללדת את העובר המת בלידה קיסרית, אך הצוות הרפואי סבר כי נכון יותר לבצע בה לידה רגילה.

אולם, הלידה הרגילה הסתבכה בפרע כתפיים קשה שאילץ את שבירת עצם הצוואר של העובר וגרם לתובעת לקרע בדרגת 4/3.

המומחים מטעם הצדדים הסכימו שנגרמה לתובעת נכות וגינלית בשיעור של 40% אך חלקו לגבי הנכות הנפשית שנגרמה לתובעת.

המומחה מטעם התביעה טען שנגרמה לה נכות נפשית בשיעור של 20% בתחום החרדתי הפסיכו-נוירוטי בצירוף הפרעות שינה ואילו המומחה מטעם ההגנה טען שלא נגרמה לה נכות נפשית עקב כך.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל בכל הקשור לקריאת המוניטור אליו חוברה התובעת.

בית המשפט הבהיר כי כאשר יולדת מגיעה לבית החולים כשהיא מצויה בסיכון גבוה, נקודת המוצא של הצוות הרפואי צריכה להיות שקיימת סכנה לעובר וכי הוא נמצא במצוקה וזאת במיוחד כאשר לא נראית האצה במוניטור.

במקרה כזה אין זה סביר לחכות עד לתוצאת המוניטור, שלכל הפחות לוקח 25 דקות ורק לאחר מכן לגלות מה שלום העובר.

המוניטור מבצע את הדיאגנוזה הראשונית לגבי מצב העובר על מנת לאבחן האם הוא במצוקה.

הבעיה היא שכאשר מדובר במוניטור שמציג רק את דופק העובר, מבלי להציג גם את דופק האם, עלול המוניטור לעיתים להציג למעשה את הדופק של האם ולגרום עקב כך לצוות הרפואי לחשוב בטעות כי מדובר בדופק העובר, בדופק תקין ואז להגיב מאוחר.

בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במוניטור כזה, על הצוות הרפואי לבדוק את דופק יד האם ולהשוות אותו לדופק שמוצג במוניטור על מנת לוודא שהדופק המוצג במוניטור הנו של העובר ולא שלה.

על רקע האמור לעיל, קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל לגבי הנהלים שהוא העביר לאחיות בכל הקשור לניטור היולדות מאחר שהיה עליו לקבוע נוהל לפיו הדופק של האם שהתקבל בקבלה, יירשם ויועבר הלאה עד לגורם המטפל האחרון בשרשרת, לרבות האחות שמנטרת את האם וכי יש לוודא באמצעות בדיקת דופק יד האם מהו הדופק המוצג במוניטור אליו היא חוברה.

לגבי קיום הקשר הסיבתי בין הניטור הרשלני למות העובר, ציין בית המשפט כי בהיעדר נתונים לגבי מצב העובר לפני ובזמן הניטור, אין לדעת מתי ומה גרם למותו.

ייתכן שהעובר היה במצוקה בעת שהאם הגיעה לבית החולים ושאם הצוות הרפואי היה מזהה את המצוקה באותה עת, העובר היה ניצל.

אך גם ייתכן שהעובר היה כבר ללא רוח חיים כשהאם הגיעה לבית החולים.

עם זאת, בית המשפט קבע כי לאחר שנקבע שהצוות הרפואי התרשל לגבי ניטור האם וזאת באופן שנוגע לגילוי מצוקת העובר, אזי אין המעוול יכול להנות מעוולתו ועל כן נטל ההוכחה בדבר מצב העובר בעת הגעת האם לבית החולים מועבר אל בית החולים.

בית המשפט קבע כי בית החולים לא עמד בנטל זה מאחר שלא נשללה האפשרות שבזמן הניטור הרשלני העובר היה במצוקה וניתן היה לחלצו.

ומשלא ניתן לדעת מתי אפסו סיכויי העובר להפוך לייצור חי ובית החולים לא שכנע במידה מספקת שלא ניתן היה למנוע מצב זה בבית החולים קבע בית המשפט כי בית החולים הוא שאחראי למות העובר.

לגבי ההחלטה ליילד את העובר בלידה וגינאלית, קבע בית המשפט כי אין המדובר היה בהחלטה רשלנית, מאחר שהצוות הרפואי פעל לפי הפרקטיקה שמקובלת במקרים כאלו.

עוד קבע בית המשפט כי משנקבע כי שהתנהלות הלידה הטבעית הייתה סבירה והטיפול שלאחריה היה סביר, אזי אין לראות את העובדה כי העוברית מתה כגורם לנזקיה הפיזיים והנפשיים של התובעת.

גם אם העוברית הייתה בחיים, אזי הלידה הייתה מתפתחת להיות לידת פרע-כתפיים והיו צפויים הנזקים שקרו לתובעת.

ניתן במאזן ההסתברויות להגיע למסקנה, כי אם העובר היה בחיים ייתכן שהנזקים שהיו נגרמים לתובעת היו גדולים יותר וזאת מאחר והצוות הרפואי לא יכול היה לבצע שבירת עצם לעובר.

משכך נקבע כי אין קשר סיבתי בין מות העובר לבין הנכות הפיזית והנפשית שנגרמה לתובעת כתוצאה מההליך.

עם זאת, בית המשפט קבע כי בית החולים פגע באוטונומיה של התובעת מאחר שהצוות הרפואי לא הבהיר לתובעת כראוי מהם הסיכונים שבגינם הוא החליט לבחור לבצע בה לידה וגינאלית וכן מאחר שהתובעת לא הביעה הסכמה מושכלת ללידה רגילה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי בית החולים ישלם לתובעת פיצויים כוללים בסך של 480,000 ₪, מהם 300,000 ₪ בגין מות העובר וסך של 180,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה של התובעת.

במסגרת הליך ת"א 1172-00 ליפשיץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב נדונה תביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב ניתוח מיותר ברגלו שנערך לו בבית החולים תל השומר.

התיק עסק בתובע אשר נפגע בתאונת דרכים ועקב כך עבר בבית החולים תל השומר ניתוח לקיבוע פנימי של מפרק הירך שלו, באמצעות הכנסת פלטה וברגים.

כעבור כחמש שנים התובע החל לסבול מכאבים באזור מפרק הירך וכן התפתחה אצלו צליעה.

בצילומי רנטגן שנערכו לו אובחנו שינויים במפרק הירך ועקב כך הוא עבר ניתוח נוסף בתל השומר להוצאת הפלטה והברגים.

אולם, גם לאחר הניתוח השני המשיך התובע לסבול מכאבים. בבדיקות שנערכו לו התגלה כי נגרם נזק לעצם הסיאטיקוס מימין ועקב כך הוא עבר ניתוח שלישי בתל השומר בניסיון לשחרר את העצב הסכיאטי שנראו בו סימנים של שיתוק עקב לחץ.

התובע המשיך לסבול מכאבים גם לאחר הניתוח השלישי ועל כן, כעבור מספר חודשים הוא עבר ניתוח רביעי, הפעם בבית החולים איכילוב.

במהלך ניתוח זה התגלתה ברגלו צלקת קשה באורך של 10 ס"מ, הצלקת הופרדה מהעצב והתגלתה צלקת גם בתוך העצב.

לאחר הניתוח הרביעי הכאבים ירדו משמעותית והחלו להופיע תנועות בכף הרגל, אולם רגלו של התובע נותרה משותקת באופן חלקי.

בהסתמך על חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, קבע בית המשפט כי הניתוח השני שביצע בית החולים בתובע לשם הוצאת הפלטה והברגים שעשויים ממתכת היה ניתוח מיותר מלכתחילה מאחר שהוא לא נועד לפתור את בעיית הכאב או את סיבתו.

מתכות בגוף האדם לא גורמות לכאבים אלא אם חל שינוי במתכת עצמה, מה שלא אירע לגבי התובע.

בנוסף נקבע כי הניתוח בוצע באופן רשלני מאחר שהוא פגע בעצב הסכיאטי של התובע.

כלומר, הרשלנות הרפואית של בית החולים התבטאה הן לגבי עצם ההחלטה לבצע את הניתוח והן לגבי אופן ביצוע הניתוח.

בנוסף קבע בית המשפט כי הניתוח המיותר והרשלני גרם לתובע לנכות רפואית ותפקודית בשיעור של 10%.

בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך כולל של  555,000 ש"ח אשר כללו את ראשי הנזק הבאים:

הפסדי שכר לעבר כ-30,000 ₪, הפסדי שכר לעתיד בסך 250,000 ₪, הוצאות נסיעות בעבר ולעתיד בסך 200,000 ₪, עזרת צד ג' בעבר בסך 25,000 ₪ וכאב וסבל בסך 40,000 ₪.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י למשרדנו: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

מיקומך באתר: סולר קפלינסקי רשלנות רפואית תביעות נגד תל השומר

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

17 בפברואר 2021

רשלנות באבחון סרטן ומחלות...

איחור באבחון סרטן ומחלות ממאירות וקשות יכול להיגרם בשל רשלנות, במקרה שהמחלה נתנה סימנים מקדימים שהרופא המטפל התעלם מהם.

קרא עוד

24 בפברואר 2021

טעויות של תובעים בתביעות ...

תובעים בתיקי רשלנות רפואית עושים לעיתים טעויות אשר עלולות להזיק לתביעתם לקבלת פיצויים - כך ניתן להימנע מאותן טעויות...

קרא עוד

24 בפברואר 2021

איחור באבחון התקף לב

הסימנים להתקף לב הם סימנים שחובה על כל איש צוות רפואי סביר להכיר ולזהות ובמידה וחל איחור באבחון, יש לשקול הגשת תביעה לפיצויים.

קרא עוד

19 באפריל 2021

למה הרופאים לא מסבירים תמ...

משרד הבריאות ממליץ לעשות מי שפיר רק מעל גיל 35 או בהריון בסיכון, למרות שהבדיקה קריטית וחשובה בכל הריון לכל אשה! הכירו את הסיבות ל...

קרא עוד

19 באפריל 2021

המשמעת של אבחון מיקרוצפלי...

אבחון מיקרוצפליה בזמן מעקב ההריון נושאת משמעות רבה וקריטית, ולכן חשוב לאבחן ולקבל מרופא הנשים הסבר מפורט והפניה לייעוץ גנטי ממוקד...

קרא עוד

19 באפריל 2021

סיכונים וסיבוכים במתן טיפ...

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית טיפל ומטפל במאות מקרים של תביעות פיצויים בשל כשלים חמורים במתן טיפול נמרץ, במקרים שבהם הרופאים ה...

קרא עוד

19 באפריל 2021

חובת הזהירות או Duty of c...

עורך דין עופר סולר מסביר על חובת הזהירות או Duty of care בטיפול רפואי ומקרי רשלנות רפואית...

קרא עוד

25 באפריל 2021

רשלנות רפואית בניתוח מעי הגס

עוה"ד עופר סולר וארבל קפלינסקי מביאים לפנינו דוגמא למקרה רשלנות רפואית לאחר ניתוח מעי גס ומסבירים מדוע נטל ההוכחה עבר לנתבעי...

קרא עוד

25 באפריל 2021

רשלנות באבחון גורמי סיכון...

משרד עורכי דין עופר סולר ושות' - רשלנות באבחון גורמי סיכון של יולדת שהובילה לפרע כתפיים. הכנסו לקרוא בהרחבה על מי מוטלת האחריות ב...

קרא עוד

03 במאי 2021

שיתוק מוחין cp - האם יש ע...

שיתוק מוחין הינה פגיעה נוירולוגית במוח העובר או היילוד אשר עלולה לגרום לפגיעות ונכות קשה, ולעיתים בגלל רשלנות רפואית...

קרא עוד

03 במאי 2021

פיגור שכלי והמיפלגיה בשל ...

תקציר פסק דין הסוקר תביעה שהגישו הורים בגין רשלנות רפואית בלידה, אשר גרמה לטענתם להולדת עובר הסובל מפיגור שכלי ומהמיפלגיה.

קרא עוד

03 במאי 2021

גידול סרטני שמקורו ברקמות...

עו"ד עופר סולר מסביר על סרקומה sarcoma - תסמינים, אבחון מוקדם ושיטות טיפול בסרקומה...

קרא עוד

10 במאי 2021

רשלנות רפואית באבחון דלקת...

רשלנות בחדר מיון באבחון דלקת בשריר הלב ופענוח בדיקת א.ק.ג הובילו לשחרור המנוח מאשפוז ופטירתו בבית...

קרא עוד

10 במאי 2021

הרופאים לא הפנו אותך לנית...

אי הפניה לביצוע ניתוח קיסרי או איחור בהפניה לניתוח קיסרי כעילה אפשרית להגשת תביעת רשלנות רפואית...

קרא עוד

31 במאי 2021

תביעות רשלנות רפואית נגד ...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות מספר תביעות שהוגשו כנגד בית החולים העמק בעפולה בשל רשלנות רפואית...

קרא עוד

31 במאי 2021

לדעת יותר: על אבחון רעלת ...

עו"ד עופר סולר מסביר על: אבחון רעלת הריוןPre-Eclampsia Toxemia - סיכונים וסיבוכים אפשריים...

קרא עוד

03 ביוני 2021

עמימות עובדתית בתביעות רש...

סקירה משפטית מאת עו"ד עופר סולר: עמימות עובדתית בתביעות רשלנות רפואית - אימתי?

קרא עוד

06 ביוני 2021

אבחון מאוחר של מחלה - לאו...

אבחון מאוחר של מחלה קשה אמנם מסבך את ההליך הטיפולי ומקטין את סיכויי ההחלמה, אך לא תמיד המדובר על רשלנות רפואית! עורכי הדין במשרד ...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36