בפסק הדין בעניין ת.א 4177/02 (מחוזי ירושלים) אליהו אשכנזי ואח' נ' ד"ר גאנדין לודמילה ושירותי בריאות כללית נדון עניינו של תובע אשר נבדק בידי רופאת משפחה, התלונן בפניה כל כאב בחזה אולם לא הופנה על ידה למיון.
בדיעבד התברר כי לתובע היה באותה עת התקף לב אשר לא אובחן על ידי הרופאה הנתבעת וכאמור היא אף לא שלחה אותו לבדיקה במיון. התובע איבד כבעור יומיים את הכרתו ונגרם לו נזק קשה באיזור גזע המוח brain stem עד למצב של תרדמת מלאה.
בתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאה וכנגד שירותי בריאות כללית אשר במסגרתה עבדה הרופאה טענו התובעים כי הרופאה התרשלה בכך שלא אבחנה את סימניו של האירוע הלבבי וכי לא הפנתה את התובע לבדיקה במיון, שם יכלו הרופאים לאבחן מבעוד מועד את האירוע ולמנוע את הנזק המוחי.
בית המשפט בפסק הדין דן בהרחבה בחובות המוטלות על רופא משפחה כאשר הוא מטפל באדם אשר מתלונן על בעיות שאינן בתחום ההתמחות של הרופא. לפי קביעת בית המשפט בעצם אי הפנית המטופל לרופא מומחה אשר יכול לאבחן בצורה טובה יותר את מחלתו יש רשלנות באבחון ובבדיקה.
בית המשפט קובע כי אמנם לא ניתן תמיד לשלול כל מחלה נדירה אשר מתאימה לסימנים שנמצאים אצל המטופל אולם ככל שהסיכון הכרוך במחלה גדול יותר כך מוטלת על הרופא המאבחן לנקוט במשנה זהירות בבואו לשלול קיומו של מצב רפואי או להימנע מלהפנות את המטופל לרופא מומחה.
