מקום עבודה הוא לא רק מקור פרנסה, שבאים אליו בבוקר, מעבירים כרטיס בשעון הנוכחות, מתחילים לעבוד, מסיימים בסוף היום ומחכים לתלוש השכר בסוף החודש. זה הרבה יותר מזה. זו הזירה שבה מתנהלים החיים של העובדים והמעבידים. זו סביבת העבודה שלהם, המפרנסת אותם ומטפחת את קידומם המקצועי ומעמדם החברתי.
הכול יכול להתנהל אחרת ובניגוד לתוכניות ולציפיות, אם סביבת העבודה תייצר מפגעים שיגרמו נזקים לעובדים. את הסביבה יוצר המעביד. הוא זה שאמור להיות אחראי לתכנונה והגנתה מפני מפגעים. מחובת המעביד לנקוט כל פעולה ואמצעי שיש בהם להגן על בטיחות העובדים, ובכלל זאת קביעת נהלי בטיחות בעבודה.
התרשלות במילוי חובה זו תחשוף את המעביד בפני תביעות לתשלום פיצוי על הנזקים שנגרמו. כל תשלום כזה יפגע תמיד בניהול העסק, במוניטין שלו והכי חשוב, בהון האנושי.
במרבית המקרים לא מדובר בהשקעה מאסיבית ויקרה בתשתיות לצורך יצירת סביבת עבודה נקייה ממפגעים. מודעות, הדרכה, הקפדה על נהלים, ערנות והערכת נזקים וסיכונים מצד העובדים והמעבידים יתרמו רבות למניעת מפגעים מיותרים שנגרמים בדרך כלל בהעדרה של תודעה והקפדה.
מקרים לדוגמא: אחריות מעביד לנזק במקרה של תאונת עבודה
המקרה של כרמל שאול יכול להמחיש את הנטען. באחת מחופשות הלימודים לרגל חג הפסח פנה כרמל שאול לחברת כוח אדם וחיפש עבודה לתקופת החופש. הוא נקלט בחברה שעסקה באריזה ואחסון של בקבוקי שתייה. בחצר המפעל עמדה מלגזה ששימשה את העובדים הקבועים והמורשים לצורך הובלה וסידור המשטחים.
