סיבוכים בלידה - דברים שחשוב שתדעי!
לידה היא הפרוצדורה הרפואית הנפוצה ביותר המהווה את סיומו של ההריון והגיעו לעולם של בן משפחה חדש.
לצערנו הרב, כמו במקרים אחרים של טיפול רפואי, גם במהלך הלידה עלולים להתפתח סיבוכים ובמקרים מסוימים ומצערים עלולים להיגרם לאם ולרך הנולד נזקים בלתי הפיכים, בעקבות התרשלות של אנשי הצוות הרפואי.
בימים אלה ולצד האפשרות ללדת במהלך לידה פיזיולוגית רגילה כבדרך ימי קדם, מציעה התפתחות המדע גם שיטות לידה בהן ההתערבות הרפואית משמעותית יותר כדוגמת לידה מכשירנית או לידת חתך המיועדות לצמצם את הסיכונים האפשריים בהליך זה לאם או לוולד.
יחד עם זאת ולמרות הכל, כבכל הליך רפואי אחר, יתכנו מגוון רחב של סיבוכים בלידה ולכן חשוב להיות עירניים מרגע ההגעה לחדר הלידה, במהלך בדיקות רפואיות, בחדר הלידה וברגעים שלאחר הלידה.
חשוב להבין כי סיבוכים בלידה עלולים להתפתח במהירות למצבי חירום המצריכים תגובה רפואית זריזה ושקולה, על מנת למנוע נזקים אפשריים לעובר שעומד לצאת לאוויר העולם ולאם היולדת.
הסיבוכים יכולים להיות כלליים או ספציפיים יותר לסוג הלידה שנבחר. הם יכולים להתפתח עוד לפני התחלת הלידה עצמה או לאורך שלביה השונים. כמו כן, במקרים מסוימים יכול הסיבוך להיות תוצאה של רשלנות רפואית שנוצרת בשל הפרה של חובת הזהירות וחריגה מנורמות ההתנהגות המקובלות המצופות מהצוות המטפל.
סיבוכים אפשריים במהלך לידה ומקרי רשלנות רפואית
סיבוך לידה שכיח הוא לידה שאינה מתקדמת בקצב המצופה, בין אם כאשר החל ההליך או שתקופת ההיריון חורגת מעבר ל-42 שבועות ואז לעיתים מחליטים על זירוז לידה.
רשלנות נפוצה במקרים אלו היא החלטה על שיטת זירוז מוטעית או שגיאה במינון החומר שניתן, שיכולה להגביר את הסיכוי לאפשרות ליצירה של קרע ברחם או התפתחות מצוקה עוברית.
מצוקה עוברית היא סיבוך לידה מסוכן המחייב התערבות רפואית מיידית.
בבתי המשפט בישראל נדונות לא מעט תביעות רשלנות רפואית בלידה לאחר שאנשי הצוות הרפואי לא נתנו טיפול מהיר ומתאים במקרה של מצוקה עוברית, שאז עלול המצב להדרדר במהירות אפילו עד כדי מות העובר.
במצב זה ישנה בעיה באספקה של החמצן לרחם. לא פעם מצב זה מתפתח כתוצאה מהיעדר השגחה על מצבה של היולדת. המצוקה העוברית מאובחנת על ידי הופעת קצב לב לא תקין במוניטור העוברי, רמת חומציות נמוכה בדם או באמצעות סקירת אולטרסאונד.
במקרים אלו יכולה להתקבל החלטה להמשיך את הלידה בלידת מלקחיים או ניתוח קיסרי. כך, ההתרשלות יכולה להיות באבחון מוטעה או מאוחר של המצוקה, היעדר החלטה על שינוי פרוצדורת הלידה ובחירה מוטעית של סוג הלידה.
סיבוך לידה שכיח אחר הוא מצב בו התינוק נקלע בתוך התעלה דרכה הוא יוצא בלידה, סיבוך שהתוצאה שלו עלולה להיות שיתוק על שם ארב המאופיין בפגיעה משמעותית בגפיים של התינוק עד כדי שיתוקן המוחלט.
הוא יכול להתרחש כתוצאה מחוסר זהירות באבחנת גודלו של העובר שיכול לגרום לקבלת החלטה מוטעית על שיטת הלידה הנבחרת.
דוגמא לפסק דין שעוסק במקרה של סיבוכים בלידה
במסגרת הליך ת"א 700/02 ג'ראמנה נ' בית החולים הצרפתי נידונה תביעה לפיצויים בעילת רשלנות רפואית בלידה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענת התובעת שנולדה במשקל גבוה יחסית ולאם מבוגרת יחסית, הקשיים בשחרור הכתפיים בהליך הלידה גרמו לה לשיתוק בגפה השמאלית שנקרא גם פרע כתפיים.
הלידה התבצעה על ידי מיילדת שלא הזעיקה את הרופא האחראי על אף שהלידה הסתבכה. כבוד השופט אריה רזי מתייחס לעובדה שמשקל העובר הוא הנתון הקריטי ביותר לצפיית הסיכון של כליאת הכתף במהלך הלידה ולגילה המבוגר של האם כגורם סיכון נוסף.
הוא קובע שבית החולים התרשל בכך שלא הפנה את האם ללידה בניתוח ושהמיילדת התרשלה בכך שלא הזעיקה את הרופא. הוא פוסק לתובעת פיצויים בסך 525,000 ש"ח.
תשובות של עורכי דין על שאלות נפוצות לגבי סיבוכים בלידה
האם בתביעת רשלנות רפואית בלידה אפשר לתבוע על נזק שנגרם גם ליולדת וגם לתינוק?
אין מניעה מלהגיש תביעת רשלנות רפואית הן על נזק שנגרם ליולדת והן על נזק שנגרם לתינוק. יש לשים לב שאת תביעת היילוד אפשר להגיש לבית משפט גם לאחר 7 שנים מהלידה (ועד גיל 25 שנה) ואילו את תביעת היולדת על נזקיה יש להגיש לכל המאוחר 7 שנים מיום הלידה, שכן, לאחר מועד זה התביעה תתיישן.
בכל מקרה מומלץ לא להמתין שנים רבות לאחר הלידה ולפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לייעוץ בהקדם, כדי לבחון את היתכנות התביעה.
האם יש אפשרות לקבל פיצויים על נזק שנגרם לתינוק בגלל רשלנות בלידה בלי להגיש תביעה לבית משפט?
במרבית המקרים שבהם נגרם נזק ליילוד בשל התרשלות בלידה, למשל עקב תשניק בלידה ונזק מוחי או פגיעה אורטופדית, המדובר בנזק משמעותי לטווח ארוך. מניסיוננו רב השנים בטיפול במקרים אלו הסיכויים לקבל פיצוי ראוי בגין נזק כזה ללא תביעה שמוגשת לבית המשפט הינו נמוך ביותר.
חשוב להבין כי כדי להוכיח את ההתרשלות ואת הנזק שנגרם והקשר ביניהם יש צורך בחוות דעת רפואיות של מומחים וככל שמקבלים כבר חוות דעת כאלו מומלץ להגיש תביעה לבית משפט.
יש להבהיר כי המשמעות של הגשת תביעה לבית משפט אינה בהכרח שהתובעים יצטרכו להגיע לבית המשפט ולהעיד. למעשה מרבית תביעות הרשלנות הרפואית בנושא לידה מסתיימות בהסדר לאחר הליך של גישור או משא ומתן בין הצדדים, מבלי שנשמעים עדים וניתן פסק דין. אולם, כדי להגיע להסדר זה כאמור מומלץ תחילה להגיש תביעה לבית המשפט.
בזמן הלידה של בתי נראו סימני מצוקה במוניטור ועשו ואקום כדי להוציא אותה, מיד אחרי הלידה היא התדרדרה והתברר שנגרם לה דימום במוח. האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?
לידה מכשירנית בסיוע ואקום מבוצעת כאשר יש צורך בחילוץ מהיר של היילוד, למשל בשל סימני מצוקה בעובר. משיכת העובר בעזרת מכשיר הואקום נעשית באמצעות הנחת מעין גביע על ראש היילוד ושימוש בואקום לשם הצמדתו ומשיכת היילוד דרך תעלת הלידה בתיאום עם צירי הלידה.
בלידת ואקום עלולים להיווצר סיבוכים שונים אשר אינם בשליטת הרופא המיילד, אולם חלק מהנזקים שמתרחשים בעקבות לידת ואקום מקורם בהתרשלות של הרופא. כך למשל על הרופא המיילד להקפיד על מיקום הנחת הגביע על ראש היילוד וכן על העלאת לחץ מבוקרת ונכונה של הואקום.
במקרה המתואר בו נגרם דימום תוך מוחי אשר יתכן כי מקורו בלידת הואקום, יש מקום לברר אם הלידה התרחשה כנדרש ובאופן ראוי והאם ניתן היה למנוע את הנזק לתינוק.
הדרך לבצע בירור רציני מתחילה בפניה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לקבל עבורכם את מלוא התיק הרפואי של הלידה והיילוד ולאחר מכן עורך הדין יפנה בשמכם למומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות להערכה האם הטיפול בלידה היה נכון וראוי.
ככל שיתברר שהייתה התרשלות בניהול הלידה והואקום יהיה צורך גם בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום נוירולוגית ילדים לעניין הקשר הסיבתי בין הדימום המוחי לואקום והיקף הנזק.
ביתי נולדה בשבוע 40 להריון ומיד לאחר הלידה אובחן אצלה שיתוק ע"ש ארב שעד היום גורם לה להגבלה בתנועת היד, איך אפשר לדעת אם הפגיעה ביד היא תוצאה של רשלנות בלידה ואם ניתן היה למנוע אותה?
שיתוק ע"ש ארב נגרם בשל פגיעה במקלעת העצבים של יד היילוד אשר עלולה להתפתח במהלך הלידה עקב כליאת כתפיים של הילוד במעבר בתעלת הלידה.
כדי להעריך אם הייתה התרשלות בניהול הלידה אשר גרמה לפגיעה יהיה צורך לקבל מבית החולים את מלוא התיעוד הרפואי של היולדת ושל היילוד ולהעריך אותו בסיוע מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
אחד הקריטריונים החשובים שנבדקים הינו משקל התינוק והערכת המשקל שנעשתה בתחילת הלידה. ככל שהערכת המשקל הינה מעל 4500 גרם, יש סיכון ממשי להתפתחות כליאת כתפיים ושיתוק ע"ש ארב.,
שכן, התינוק גדול יותר וכתפיו רחבות יותר. גם סכרת של האם במהלך ההיריון הינה גורם סיכון אשר עלול להביא ללידת תינוק גדול (מקרוזומי).
כדאי לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בקבלת התיקים הרפואיים ובפניה למומחה הרפואי המתאים להערכת המקרה.
במידה ויש לך חשד שניהול רשלני של הסיבוכים שאירעו לך בלידה גרם לנזק לך ו/או ליילוד, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. אנו מזמינים אותך לפנות לייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות. זאת על מנת לברר את פרטי המקרה ולבדוק האמנם יש טעם להגיש תביעה ומה סיכויי ההצלחה שלה.
