מחיקה מזערית 22q11.2 - הגורמים

המוטציה הגורמת לתסמונת די-ג'ורג' היא ברוב המקרים מוטציה דה-נובו, כלומר מוטציה חדשה, ולכן היא אינה עוברת בתורשה מההורים.

למרות זאת, בכ-10% מהמקרים התסמונת נובעת ממוטציה תורשתית ובמקרה כזה יתכן שבני משפחה נוספים סובלים מתסמינים ונדרש בירור גנטי. המוטציה פוגעת במספר גנים בכרומוזום 22 שהכרחיים לצורך התפתחות תקינה של העובר במהלך ההריון.

לגנים הפגועים יש תפקיד ביצירת הלסת, האוזן, בלוטת המגן ויותרת המגן, בלוטת התימוס, אבי העורקים, הלב וכן מבנים נוספים ומכאן שהיא מלווה בתסמינים שונים במערכות שונות בגוף.

כיצד התסמונת מתבטאת?

תסמונת די-ג'ורג' כונתה בעבר תסמונת חך-לב-פנים (velocardiofacial syndrome), מאחר שמומים במבנים אלה אופייניים לתסמונת. אולם, לתסמונת יש קשת של תסמינים בחומרה ובשכיחות משתנות, כפי שעלה בצורה ברורה ממגוון מחקרים מפורטים שבדקו וחקרו את התסמונת.

מומי לב – מומי לב הינם מאפיין נפוץ של הלוקים בתסמונת, וכוללים בין השאר טטרולוגיה על שם פאלוט ומומי לב כחלוניים שיכולים לסכן את התינוק אם לא מזוהים ומטופלים בזמן. ניתן לזהות מומי לב מסויימים כבר בבדיקת אקו לב עובר בהריון.

חך שסוע ותווי פנים אופייניים – חך שסוע מופיע בלמעלה מ-70% מהמקרים. לאנשים עם התסמונת יש פנים מאורכות, גשר אף גבוה ורחב, שיניים קטנות, פה המעוקל כלפי מטה, שפה צרה, אוזניים נמוכות ומאפיינים ייחודיים נוספים.

פגיעה קוגניטיבית – למעלה מ-90% מהאנשים עם התסמונת סובלים ממוגבלות שכלית-התפתחותית, שיכולה להתבטא בלקות למידה קלה עד כדי ליקוי שכלי קשה, או מפגיעות נוספות, כגון ADHD, אוטיזם וסכיזופרניה.

חסר חיסוני – תסמונת די-ג'ורג' גורמת לפגיעה בבלוטת התימוס, שלה תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת החיסון והתאים שאחראים למלחמה בזיהומים. לכן, אנשים עם התסמונת עלולים לסבול מזיהומים חוזרים, לפעמים מסכני חיים.

פגיעות ומומים נוספים – התסמונת עלולה להתבטא בעוד עוד שורה ארוכה של תסמינים, ביניהם היפוקלצמיה (רמת סידן נמוכה בדם), פגיעה כלייתית, לקות שמיעה, אפילפסיה, בעיות גדילה ועוד.

תסמונת די ג'ורג' היא חלק מסל גדול יותר של תסמונות, כולן נגרמות מפגיעה באיזורים גנטיים סמוכים בכרומוזום 22. למשל, תסמונת הכפלת 22q11.2 חולקת תסמינים משותפים עם תסמונת די-ג'ורג', כגון מוגבלות שכלית-התפתחותית, אוטיזם, קשיי למידה, עיכוב בגדילה, חך שסוע ותווי פנים אופייניים.

העובדה כי קיימות תסמונות אחרות עם מאפיינים דומים פעמים רבות מקשה על האבחנה וכפועל יוצא על הטיפול ולכן חשוב לבצע בדיקות גנטיות על מנת לקבל אבחנה מדוייקת. בדיקות סקר בלתי תקינות במהלך ההריון הן התוויה ברורה לביצוע בדיקה גנטית על מנת לגלות את תסמונת די-ג'ורג' ותסמונות אחרות.

אבחון מוקדם של תסמונת די-ג'ורג'

אבחון התסמונת בשלב מוקדם ואף טרם הלידה מאפשר מסגרת טיפולית מתאימה, הן בפן הקוגניטיבי והן לצורך התערבות רפואית במידת הצורך. למשל, חלק ממומי הלב דורשים טיפול ואף ניתוח עוד בינקות, ודחיית הניתוח עלולה להיות מסוכנת.

בנוסף, אבחנה במהלך ההיריון מאפשרת להורים לקבל החלטה בנוגע להמשך ההייריון. מאחר שברוב רובם של המקרים התסמונת נגרמת ממוטציה דה-נובו, לא ניתן לגלות אותה בבדיקות גנטיות רגילות שבודקות נשאות למוטציות תורשתיות.

לפיכך, הדרך העיקרית לאבחן את התסמונת היא באמצעות דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, ולאחריהן ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי. לצערנו הרב בדיקה זו מומלצת לכל אישה רק מעל גיל 34 או כאשר קיימים ממצאים בלתי תקינים בבדיקות הסקר או בסקירות במהלך ההריון, שיכולים להעיד על תסמונת גנטית.

חשוב לומר כי כיום יותר ויותר זוגות בוחרים לבצע את הבדיקה, לפעמים גם ללא התוויה חד משמעית, שכן מדובר בשיטה רגישה ביותר שנותנת תמונה מקיפה על מאות מוטציות הגורמות לתסמונות גנטיות.

כיום ידוע שגם בהיעדר גורמי סיכון או ממצאים בלתי תקינים, בדיקת הצ'יפ עשויה למצוא מוטציות שגורמות לתסמונות גנטיות בכ-0.9% מכלל ההריונות.

אופציה נוספת לאבחון היא שיטת ה-NIPT, שבניגוד לשיטת הצ'יפ הגנטי שדורשת ניקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, עושה שימוש בבדיקת דם פשוטה של האם בזמן ההיריון. השיטה בודקת דנ"א עוברי שעובר מהעובר למחזור הדם של האם, וכך מאפשרת לסרוק הפרעות כרומוזומליות וגנטיות נפוצות, כגון תסמונת דאון, תסמונת די-ג'ורג' ותסמונות נוספות.

הבדיקה רגישה מאוד בעיקר לתסמונת דאון, תסמונת פטאו ותסמונת אדוארדס, אך כיום היא מסוגלת לגלות עוד ועוד תסמונות גנטיות עם שכיחות גבוהה באוכלוסייה. מחקרים מראים שהבדיקה יכולה לזהות את תסמונת די ג'ורג' בשיעור הקרוב ל-100%. ואולם, ככל שהמוטציה הגורמת לתסמונת יותר קטנה, כך שיטת ה-NIPT יותר מתקשה לזהות אותה, ולכן עלולה לפספס את האבחנה בחלק מהמקרים.

חשוב לומר שבניגוד לבדיקת הצ'יפ הגנטי, בדיקת ה-NIPT יודעת לבדוק רק מספר מצומצם של תסמונות גנטיות. כמו כן, בדיקת ה-NIPT מתבצעת באופן פרטי ולא מדובר בבדיקה אחת ויחידה. כל מכון מציע סל שונה מעט של תסמונות שהבדיקה יכולה לבדוק. לכן, לפני ביצוע הבדיקה, חשוב להשוות בין הבדיקות השונות המוצעות וכן להבין את אחוזי הגילוי עבור כל תסמונת שהבדיקה בודקת, ובכלל זה תסמונת די-ג'ורג'.

ככלל, בדיקת ה-NIPT היא מומלצת בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל, לאור היותה בדיקת נטולת כל סיכון, אך לפניה וגם לאחריה, הבדיקה המומלצת לכל אישה בהריון היא בדיקת הצ'יפ הגנטי.

החובה להסביר להורים על הבדיקות הגנטיות בהריון

לאור העובדה שניתן לאבחן את התסמונת הנדירה בעובר כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים, חלה על רופא הנשים שמלווה את ההורים בזמן ההריון החובה להסביר להם אודות האפשרות לעבור בדיקות גנטיות בהריון, ובעיקר על בדיקת הצ'יפ הגנטי ובדיקת NIPT כאמור.

באמצעות הבדיקות הגנטיות כאמור ניתן לאבחן בעובר חסר מזערי 22q11.2 שגורם לתסמונת הנדירה ובדיוק ניכר. לכן, חשוב שההורים יכירו את הבדיקות ויקבלו הסבר מפורט מהרופא אודות האפשרות לאבחן באמצעותן מאות פגיעות גנטיות בעובר, כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים.

ללא המידע אודות חשיבותן הרבה של הבדיקות הגנטיות כאמור, ההורים יתקשו לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא לגבי השאלה האם לעבור בדיקות גנטיות או להימנע מהן, החלטה שעשויה לשנות את מציאות החיים של המשפחה והנה בעלת משמעות קריטית.

רופא נשים שלא מסביר להורים על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות ועל חשיבותן הרבה, למעשה שולל מההורים לצמיתות את האפשרות לקבל החלטה קריטית לגבי ניהול ההריון ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית והפרת חובת היידוע.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות בני משפחה, הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם פגיעות גנטיות מהותיות, ובין השאר גם הורים לילדים שאובחנו עם תסמונת די ג'ורג', שלא אובחנה בהריון בשל רשלנות רפואית.

צוות עורכי הדין במשרד עומד לרשותך בכל שאלה ולצורך הערכת האפשרות להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית גם במקרה המשפחתי שלך.

קריאה נוספת: על חשיבותה הרבה של בדיקת אקסום בהריון