תסמונות משמעותיות הנובעות מפגיעה בכרומוזום X

דוגמה לתסמונת שפוגעת בבנות בלבד היא תסמונת רט, אשר נגרמת ממוטציה בגן MECP2 בכרומוזום X. לגן זה יש חשיבות בקיום תקין של תהליך השעתוק בתא ובהתפתחות תקינה של סינפסות במוח, ומכאן שפגיעה בו גורמת לתסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים, עד כדי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי).

המוטציה הגורמת לתסמונת לרוב לא עוברת בתורשה אלא נוצרת בצורה ספונטנית ואקראית, במקרה זה בעיקר בתא הזרע של האב, ומכונה מוטציה דה נובו.

התסמינים של תסמונת רט מתחילים להתגלות רק בגיל 6-18 חודשים ועד אז התפתחות התינוקת נראית תקינה לחלוטין. בשלב זה, התסמינים מתחילים להתבטא בצורה של עיכוב בהתפתחות השפה, הפרעות למידה ובעיות בקואורדינציה.

התסמינים בדרך כלל מחמירים עם השנים ובהמשך יכול להופיע איבוד של מיומנויות מוטוריות, תנועות אופייניות של הידיים, בעיות התנהגות, עקמת בגב ועוד. עד 2014 התסמונת היתה מוגדרת כחלק מההפרעות האוטיסטיות בשל הדמיון בתסמינים. עם זאת, בעוד שמקרי אוטיזם נפוצים במרבית המקרים בבנים תסמונת רט פוגעת אך ורק בבנות.

השכיחות של תסמונת רט היא אחת ל-10,000-15,000 בנות, מה שהופך אותה לאחת התסמונות הנפוצות ביותר שמערבות הפרעות שכליות והתנהגותיות. מאחר שבמרבית המקרים תסמונת רט לא עוברת בתורשה ונגרמת בשל מוטציות דה-נובו, לא ניתן לאבחן אותה טרם הלידה.

על מנת לאבחן את התסמונת, יש לבצע בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה במהלך ההריון ולהיעזר בבדיקת צ'יפ גנטי ואף בבדיקת אקסום, שכן כ-90% מהמוטציות שפוגעות בגן MECP2 הן מוטציות נקודתיות שבדיקת הצ'יפ הגנטי עשויה לפספס.

מוטציות מסויימות בגן MECP2 יכולות לגרום לתסמונות נוספות, כגון תסמונת הכפלה של הגן MECP2, שהיא תסמונת המתבטאת בעיקר במוגבלות שכלית-התפתחותית וכן באפילפסיה. ההבדל העיקרי מתסמונת רט היא שבתסמונת זו גם בנים עלולים להיפגע ודווקא התסמינים בקרב בנות הם קלים יותר.

דוגמאות נוספות לתסמונת הנגרמת ממוטציות בגן הן אנצפלופתיה חמורה של יילודים, אשר פוגעת כמעט אך ורק בבנים ובעלת תסמינים הדומים לאלה של תסמונת רט, ותסמונת תסמונת PPM-X, המאופיינת בבעיות שכליות, הפרעה דו-קוטבית ובעיות תנועה שמזכירות את מחלת הפרקינסון. גם תסמונת זו נפוצה יותר בבנים מאשר בבנות.

סוג שונה של הפרעות כרומוזומליות כולל מחיקה או הכפלה של כרומוזומים. הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא תסמונת דאון, הנגרמת מהכפלה עודפת של כרומוזום 21. דוגמה לתסמונת כזאת המערבת את כרומוזום X היא תסמונת טרנר.

מדובר באחת התסמונות שיותר מזוהות עם כרומוזום X בשל השכיחות היחסית גבוהה שלה באוכלוסייה (1 ל-2500) והתסמינים הייחודיים של התסמונת. גם תסמונת טרנר פוגעת בבנות בלבד, והיא נגרמת ממחיקה של כרומוזום X או חלק ממנו.

נשים עם תסמונת טרנר לרוב אינן פוריות, בשל כשל שחלתי הנגרם מחוסר התפתחות תקין של השחלה, חוסר התפתחות הביציות ופגיעה הורמונלית. במקרים רבים התסמונת מתגלה רק בגיל ההתבגרות כאשר יש עיכוב ביצירת סימני המין וההתבגרות, כגון אי הנצת שדיים, אי הופעת וסת וקומה נמוכה.

תסמונת טרנר פוגעת במערכות נוספות בגוף ולכן יש חשיבות באבחון מוקדם של התסמונת. בין תסמיניה נמצאים מראה אופייני, כאשר בנות עם טרנר מתאפיינות בצוואר רחב, קומה נמוכה ביחס לבנות גילן וחזה בצורת מגן עם פטמות מרוחקות זו מזו. קשיי למידה הם מאפיין נוסף של התסמונת, כמו גם מומי לב וכלייה, פגיעה בשמיעה, עיוורון צבעים, מחלות אוטואימוניות ועוד.

באופן כמעט מנוגד לתסמונת טרנר נמצאת תסמונת קליינפלטר, שהיא תסמונת הפוגעת דווקא בבנים ונגרמת מהכפלה עודפת כרומוזום X, כלומר בנים עם התסמונת נושאים שני כרומוזומי X וכרומוזום Y.

מסיבה זו הם נראים כלפי חוץ כבנים זכרים, אך הם סובלים מהפרעה בהתפתחות מערכת המין ולפיכך מחוסר פוריות, אשכים קטנים ומחסור בטוסטסטרון שעלול לגרום להפרעת הגדילה.

במקרים מסויימים מתפתחים גם פגיעה מוטורית מוטוריות, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות נוספות. בנים עם התסמונת נוטים לסבול ממגוון הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות, כגון חרדה, דיכאון, ADHD ואימפולסיביות. כ-10% מהאנשים עם תסמונת קליינפלטר נמצאים בספקטרום האוטיסטי.

בדומה לתסמונת קליינפלטר, קיימות תסמונות נוספות שנובעות מהכפלה של כרומוזום X, לפעמים יותר מפעם אחת: תסמונת XXXY, אשר פוגעת בבנים זכרים וגורמת לפיגור שכלי קל, הפרעות למידה והפרעות למידה ותסמונת ה-X המשולש (XXX), אשר פוגעת בבנות ומתאפיינת בגובה מעל הממוצע, הפרעות למידה, חולשת שרירים, בעיות התנהגות, אפילפסיה ופגיעה בכליות.

בהיותו כרומוזום הקובע את המין, מוטציות בכרומוזום X פעמים רבות גורמות לפגיעה במערכת המין. דוגמה לכך היא תסמונת בשם "הפרעה 46,XX של התפתחות מערכת המין הקשורה באשכים ובשחלות".

מדובר בתסמונת שהגורם לה לא ברור באופן ודאי, אך ידוע כי בחלק מהמקרים היא נגרמת בשל מוטציה דה-נובו המתבטאת במעבר של הגן SRY מכרומוזום Y לכרומוזום X. לגן זה חשיבות בהתפתחות מערכת המין הזכרית ולכן אנשים עם התסמונת הם בעלי סממנים זכריים ולמעשה נראים כבנים, אך מבחינה גנטית הן בנות עם שני כרומוזומי X.

התסמונת לרוב מתגלה מתחת לגיל 5 בעקבות ממצא של אשכים קטנים, אשך טמיר או הימצאות סדק השופכה מתחת לפין (היפוספדיה). בנים עם התסמונת נושאים איברי מין נשיים פנימיים, כמו רחם.

לעיתים התסמונת מתגלה רק בגיל ההתבגרות, עקב עיכוב בהופעת הווסת, כאבי בטן, בקע מפשעתי והתפתחות שדיים בבנים (גינקטומסטיה). בעיות פוריות נפוצות גם הן. בדיקות טרם לידה אפשריות במקרים שבהם הודגמו איברי מין זכריים בבדיקת אולטרסאונד, בעוד שבדיקת צ'יפ גנטי מצביעה על קיום שני כרומוזומי X (מין נקבה).

אבחון פגיעה במבנה כרומוזום X במהלך ההריון

חשוב לזכור ולהפנים כי ניתן לאבחן מאות ואלפי מוטציות גנטיות משמעותיות בעובר, כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים ובין השאר גם פגיעות ושינויים במבנה של כרומוזום X. רופאי הנשים המלווים הורים במהלך מעקב ההריון חייבים להסביר להורים, תמיד ובכל הריון, על חשיבותן הרבה של הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם.

על מנת לאבחן תסמונות גנטיות הנובעות ממוטציות דה-נובו יש לבצע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה ולאחר מכן לקיים אנליזה גנטית. השיטה הנפוצה כיום היא בדיקת הצ'יפ הגנטי שבעזרתה ניתן לאתר אינספור תסמונות גנטיות.

למרבה הצער הבדיקה נמצאת בסל הבריאות רק לנשים מעל גיל 34 או כאשר קיימים גורמי סיכון אחרים, אך היא הוכחה כשיטה יעילה לאיתור תסמונות גנטיות גם בהריונות שנראים לכאורה בריאים, ללא גורמי סיכון ולכן חובה להסביר עליה להורים בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.

קיימות תסמונות כמו תסמונת רט, שבדיקת הצ'יפ הגנטי לא יודעת לאבחן ולהן נדרשת שיטה מתקדמת יותר, שהיא בדיקת האקסום. שיטה נוספת לא פולשנית היא בדיקת ה-NIPT, שעושה שימוש בבדיקת דם פשוטה של האם ומאפשרת לאתר הפרעות כרומוזמליות מסויימות.

שיטה זו מסוגלת לאתר רק מספר מצומצם של תסמונות גנטיות, ובתוכן גם את תסמונת טרנר ותסמונת קליינפלטר, אך היא לא מהווה תחליף לבדיקת הצ'יפ הגנטי או לבדיקת האקסום.

לא קיבלתם הסבר מהרופא? זאת רשלנות רפואית!

הורים רבים מגלים בשלב כלשהו לאחר הלידה כי הילד/ה לוקה בפגיעה משמעותית במבנה של כרומוזום X, פגיעה שגורמת לאוטיזם, אפילפסיה, עיכוב התפתחותי ופגיעות רב מערכתיות מגוונות. במקרים אלו יש לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה, על מנת לבדוק ולהעריך את הטיפול והליווי הרפואי שההורים קיבלו לאורך מעקב ההריון.

בכל מקרה שיתברר מעיון בתיק הרפואי מתקופת מעקב ההריון כי ההורים לא זכו לקבל הסבר ברור ומפורט מהרופא, אודות חשיבותן של הבדיקות הגנטיות עליהן הסברנו, תקום להורים הזכות להגשת תביעת פיצויים בסכומי עתק ובשל רשלנות רפואית חמורה.

משרדו של עורך הדין עופר סולר מייצג מאות משפחות, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ובין השאר ילדים הנושאים פגיעות גנטיות הנובעות משינויים במבנה של כרומוזום X, אשר לא זכו לקבל הסבר מהרופא שליווה את ההריון לגבי החשיבות שבבדיקות הגנטיות.

אי מתן הסבר כאמור שלל מאותם הורים לצמיתות את האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול ההריון והם לא ביצעו בדיקות גנטיות בהריון - כי לא ידעו שניתן וחשוב לעשות את הבדיקות ובגלל רשלנות רפואית.

אם הילד/ה שלך אובחנה עם פגיעה במבנה של כרומוזום X בשלב כלשהו לאחר הלידה, מומלץ בהחלט לפנות ולהתייעץ עם אחד מעורכי הדין במשרד, על מנת לבדוק ולהעריך את סיכויי התביעה במקרה האישי-משפחתי שלך.