נפגעת בתאונה? הביטוח הלאומי מסייע לנפגעים
במקרה בו נפגע אדם עקב תאונת עבודה ואינו מסוגל לשוב לעבודתו ידוע למרבית הציבור כי ניתן לפנות לביטוח לאומי ולקבל בגין תקופת אי הכושר תשלום דמי פגיעה.
במקרה של תאונת דרכים ידוע כי יש לפנות אל חברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב לקבלת פיצויים.
אולם מהם זכויותיו של אדם אשר נפגע בתאונה "סתם" אשר לא אירעה בעת עבודה, אינה תאונת דרכים והוא אינו מסוגל לעבוד בגין פגיעתו ? לא רבים מודעים לכך שהביטוח הלאומי מספק רשת בטחון לתושבי ישראל גם במקרה זה.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, פרק ו', מגדיר ומזכה בגמלה מי שנפגע בתאונה, בישראל או בחו"ל (בכפוף לתנאים), ובעקבות התאונה נפגע כושר תפקודו. החוק חל למעשה על כל אדם, תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, לרבות עקרת בית שאינה מבוטחת בביטוח הלאומי. הקצבה לפי חוק זה משולמת לכל היותר בעד 90 יום של אבדן כושר התפקוד.
נדרש כאמור שהמבוטח יאבד את כושר תפקודו למשך התקופה.
החוק קובע שעל הנפגע להיבדק ע"י רופא תוך 72 שעות משעת התאונה ולהראות אישור על הבדיקה שעבר.
חשוב לציין שמאחר והמטרה של ביטוח נפגעי תאונות היא לעזור למי שנפגע כושר תפקודו ובשל כך לא יכול לעבוד- אדם יהיה זכאי לדמי תאונה רק במקרה בו אין הוא מקבל ממקור אחר, בין מהמוסד לביטוח לאומי ובין מכל גוף אחר, תשלום עבור אובדן כושר התפקוד הנ"ל, וזאת למעט חריגים שנקבעו בחוק.
דוגמא לחריג כזה קיים במקרה בו אדם נפגע עקב תאונת עבודה. כאן אותו נפגע זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה (בהתאם להסדר הקבוע בפרק ה' לחוק הדן בעניין נפגעי תאונות עבודה) ועל כן לא יהיה זכאי כאמור לדמי תאונה. גם אדם אשר נפגע בתאונת דרכים לא יהיה זכאי כאמור לתשלום מהביטוח הלאומי בגין פגיעה בתאונה.
מהי תקופת התשלום?
דמי התאונה ישולמו לכל היותר לפרק זמן של 90 יום רצופים מהיום שלאחר קרות התאונה.
ישנם שני חריגים:
נפגע שכיר או עצמאי - לא יקבל דמי תאונה בעבור שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה. החריג לא יחול לגבי נפגע שאיבד את כושר תפקודו ל- 12 ימים לפחות, מעבר יום התאונה (כלומר, אז ישולמו דמי התאונה בעבור היומיים הראשונים).
נפגע שאינו שכיר ואינו עצמאי - לא יקבל דמי תאונה בעבור 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה. החריג חל גם על עקרת בית.
איך מחשבים את התשלום?
ככלל שיעור דמי התאונה ליום הוא כשיעור דמי הפגיעה שהיה משולם לנפגע, אילו נפגע בעבודה.
נפגע שביום התאונה היה שכיר – יחושבו דמי התאונה לפי 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שקדמה ליום התאונה, לחלק ב- 90.
נפגע שביום התאונה היה עצמאי – יחושבו דמי התאונה לפי 75% מן ההכנסה לתשלום דמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו ליום התאונה, לחלק ב- 90.
נפגע שביום התאונה לא היה שכיר או עצמאי (כולל עקרת בית)– יחושבו דמי התאונה לפי 25% מהשכר הממוצע במשק, לחלק ב-30.
מתי יש להגיש את התביעה לתשלום?
תביעה לקבלת דמי תאונה יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים תוך 90 ימים מיום התאונה. חשוב לזכור שתביעה שהוגשה לאחר מועד זה עלולה להידחות.
אילו מסמכים יש לצרף לתביעה?
"תעודה רפואית ראשונה לנפגע בתאונה" - יש לדאוג שהרופא המטפל ימלא את כל הפרטים בתעודה המצויה בטופס התביעה המוגש למוסד לביטוח לאומי ויחתום עליה.
אישור מעביד – על עובד שכיר לצרף לתביעה טופס מיוחד המהווה אישור ממעבידו בעניין היעדרות מן העבודה עקב התאונה, מספר ימי המחלה שעומדים לזכותו, ואישור על שכרו.
האם ניתן לערער על החלטה בעניין דמי תאונה?
בהחלט! אם נפגע מעוניין לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי הוא רשאי לעשות זאת לפני בית הדין לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין לעבודה בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין.
חשוב להבהיר כי קבלת התגמולים מהביטוח הלאומי אינה מונעת מן הנפגע להגיש בשלב מאוחר יותר תביעת נזיקין לפיצוים אם קיים גורם אשר אחראי לקרות התאונה.
כך למשל אדם אשר נפל ונפגע בשל מפגע במדרכה ואינו יכול לשוב לעבודתו יכול לקבל בתחילה מהביטוח הלאומי תגמולים עבור ימי האי כושר ובשלב מאוחר יותר להגיש אף תביעה כנגד העירייה או הרשות המקומית האחראית על תחזוקת המדרכה בה נפגע.