סרטן צוואר הרחם - מהן דרכי הטיפול?

במרבית המקרים שבהם מתגלה אצל מטופלת סרטן צוואר הרחם מצריך ניתוח וטיפול בהקרנות.

לעיתים משתמשים אף בטיפולים ביולוגים ובטיפולי כימותרפיה.

על אף הידע והמודעות ההולכת וגוברת בקרב הנשים הרי שעדיין מתרחשים מקרים בהם בשל רשלנותו של רופא הנשים המטפל והתעלמותו מתלונותיה של המטופלת, אבחון המחלה נעשה בשלבים מאוחרים מדי.

כך היה הדבר בפסק הדין בעניין ת.א 1075/98 אליעזר לוי ואח' נ' ד"ר זאב מור.

במקרה זה המנוחה ילידת 1967 ואם לשלושה נפטרה ביום 20.05.1996 מסרטן צוואר הרחם. לטענת התובעים הנתבע התרשל באבחון המחלה במועד ובשל רשלנות רפואית זו נגרם מותה ומכאן התביעה.

המנוחה הגיעה אל הרופא הנשים ביום 1.07.93, כחודשיים לאחר הולדת ילדה השלישי לביקורת ולמעקב גניקולוגי (ביקור ראשון).

ביום 13.02.94 הגיעה המנוחה לביקור שני אצל רופא הנשים על מנת לחדש את מרשם הגלולות למניעת היריון אותן נטלה המנוחה. בביקור זה התלוננה המנוחה בפני הרופא כי היא סובלת מדימומים.

הרופא לא יחס חשיבות לתלונות המנוחה בטענה כי מדובר בתופעה שכיחה בקרב נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון.

ביום 20.11.94 הגיעה המנוחה לביקור שלישי אצל הרופא, במהלכו המשיכה המנוחה להתלונן על דימומים.

ביום 09.04.94 פנתה בפעם הרבעית לרופא כשהפעם היא מתלוננת בפניו על הפרשות רבות ועל דימום נמשך. באותו הביקור הרופא ערך למנוחה בדיקת PAP.

בביקורה החמישי של המנוחה אצל הרופא ביום 09.05.94 נרשם בתיקה הרפואי של המנוחה כי נמצא מצב טרום סרטני בצוואר הרחם. באותו הביקור היא הופנתה למומחה בתחום האונקולוגיה.

ביום 15.05.94 נלקחה ביופסיה מצוואר רחמה של המנוחה שתוצאותיה גילו כי המנוחה סובלת מסרטן צוואר רחמי קשקשי פולשני.

ביום 18.05.94 בוצעה למנוחה סריקה טומוגרפית בה נתגלה גוש שמימדיו 6 X6 ס"מ והמחלה הוגדרה כנמצאת בשלב מתקדם.

המנוחה החלה לעבור טיפולים כימותרפיים אשר לא הועילו ולבסוף נפטרה ביום 20.05.96.

לטענת משפחת המנוחה, הרופא התרשל בכך שלא ערך את הבדיקות הנדרשות במועד לצורך איתור המחלה בשלביה הראשוניים, בכך שנמנע מלהפנות את המנוחה לבדיקת PAP ושלא ערך מעקב ראוי לגבי מצבה של המנוחה חרף תלונותיה וממצאי הבדיקות הקליניות.

עוד טענו בני משפחת כי בשל עיכוב באבחון המחלה ובטיפול גרם הרופא להתפתחות ולהתפשטות המחלה עד כדי גרימת מותה של המנוחה.

לטענת משפחת המנוחה אלמלא העיכוב ניתן היה להסיר את הגידול בשלב מוקדם וכך להביא למצב שהמנוחה הייתה מבריאה.

הרופא מנגד הכחיש כל טענה בדבר רשלנות רפואית בטיפול.

חוות דעת מומחים הוגשו מטעם שני הצדדים.

בפסק דינו קבע בית המשפט פס כי אין ספק שמחלתה של המנוחה אובחנה באיחור ניכר. אולם בית המשפט מעלה בנוסף את השאלה האם הרופא יכול היה לאבחן את המחלה קודם לכן.

בית המשפט קובע בפסק דינו כי הרופא התרשל בכך שבביקורה השלישי של המנוחה לא בדק את מקור הדימום עליו התלוננה המנוחה ואולם על פי פסק הדין רשלנותו של הרופא לא הביאה לכך שהמנוחה נפטרה מהמחלה אלא הפחיתה את סיכויי הבראת המנוחה.

בשל כך פסק בית המשפט כי על הרופא לפצות את משפחת המנוחה.

בכל מקרה של גילוי מחלת סרטן או מחלה קשה אחרת אשר מתעורר חשד כי אובחנה בשלב מתקדם בשל טיפול רפואי לא סביר מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי, יערוך יעוץ עם מומחה רפואי מתאים ויוכל להעריך אם קיימת עילה לתביעת פיצויים.

קרא עוד בנושאים: 

איחור באבחון גידול סרטני במערכת השתן

סרטן צוואר הרחם - אובדן סיכויי החלמה

שאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון סרטן צוואר הרחם? חייגי 03-7369253
לשיחת ייעוץ אישית עם עורך דין עופר סולר