פסק הדין עסק בתביעה שהגישה סרף כנגד קופת החולים שלה, הרופאים שטיפלו בה מטעם קופת חולים מאוחדת והמבטחת של קופת החולים בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מטיפול רשלני של הנתבעים.

סרף, ילידת 1977 החלה לסבול בסוף שנת 1999 מכיבים בפה ובאיבר המין וכן מנגעים עוריים.

עקב כך אושפזה בבית החולים איכילוב, שם אובחן כי היא סובלת ממחלת בכצ'ט BECHET'S DIEASE, מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו.

סרף טופלה בחומרים שאינם סטרואידליים כגון קולכצין, אך הבעיה לא נפתרה והתסמינים לא הופחתו. ד"ר לברטובסקי המליץ לתובעת על טיפול בפרדניזון - תרופה המכילה סטרואידים, עם הפחתה במינון לאחר חמישה ימים והורה לה לחזור לביקורת לאחר שבוע.

סרף המשיכה לקבל פרדינזון במינונים שונים מעל לשנה, כאשר המרשמים הונפקו לה על ידי ד"ר פישמן. בתחילת שנת 2001 ילדה סרף בן ומיד לאחר הלידה חשה בכאבים בעמוד השדרה.

בבדיקה נמצא כי ישנה ירידה משמעותית בצפיפות העצם OSTEOPOROSIS בעמוד השדרה ובירך, תופעה המאפיינת שימוש ממושך בסטרואידים.

סרף הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים במסגרתה טופלה.

בין היתר טענה, כי פגיעה זו של בריחת סידן נגרמה עקב הטיפול הרשלני של הנתבעים, אשר לא נתנו לה לצד הטיפול בפרדניזון טיפול בבריחת סידן, לא ביצעו מעקב אחר התפתחות אוסטיאופורוזיס ולא הזהירו אותה מפני הנזקים האפשריים.

הנתבעים טענו כי סרף קיבלה טיפול הולם למחלת הבכצ'ט וכי הטיפול בפרדינזון ניתן לה לאחר שטיפולים אחרים לא צלחו, כי המינון לא הצריך מעקב וכי אין קשר בין הטיפול שניתן לה לנזקים מהם היא סובלת.

כמו כן, טענו לרשלנות תורמת של הנתבעת, מאחר ולא התייצבה לבדיקת המעקב שנקבעה לה. מומחית לרפואה פנימית מטעם התביעה, פרופסור חצ'ק-שאול, טענה בחוות דעתה כי קיים קשר ישיר בין האוסטיאופורוזיס ממנו סובלת הנתבעת לטיפול בפרדינזון וכי נכותה של התובעת עומדת על 22.6% לפי חוות דעת מטעם האורטופד י. מתן.

הנתבעים הביאו את חוות דעתו של האורטופד פרופסור י. נרובאי, שקבע נכות של 10% בלבד. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי לתובעת. כמו כן ייחס בית המשפט 15% אשם תורם לתובעת הואיל ולא ניגשה לבדיקה של ראומטולוג.

התביעה כנגד ד"ר לברט ובסקי נדחתה מאחר ואין טענה כנגד ההחלטה עצמה של טיפול בפרדינזון, אלא רק בנוגע למעקב הטיפולי שהיה באחריותה של ד"ר פישמן.

בית המשפט קבע כי אמנם רופא משפחה סביר לא היה צריך לחשוב על מעקב צפיפות עצם אצל בחורה צעירה, אבל דווקא מאחר והידע הרפואי של ד"ר פישמן מועט בנושא זה, היה עליה להתייעץ עם רופא ראומטולוג במהלך הטיפול בחולת בכצ'ט המקבלת סטרואידים.

ואכן, נמצא כי ד"ר פישמן הפנתה את סרף לראומטלוג, אך היה עליה להתנות את חידוש המרשמים בביצוע הבדיקה.

סכום הפיצויים נפסק כדלקמן:

• הפסד השתכרות בעבר - 58,000 ₪.
• הפסד השתכרות בעתיד - 200,000 ₪.
• עזרת הזולת - 100,000 ₪.
• נזק לא ממוני - 120,000 ₪.
• סה"כ 478,000 ₪ ולאחר ניכוי של 25% 406,300 ₪ בתוספת הוצאות וכן שכר טרחת עורך דין.

נפגעת בגלל טעות של רופא המשפחה?

כל אדם שקיבל טיפול רשלני בקופת חולים, בין אם המדובר על טיפול מרופאת המשפחה או רופא מקצועי אחר, צריך לבדוק את זכויותיו לפי חוק. במקרים שבהם הטיפול הרשלני גרם לנזקים בלתי הפיכים, כמו במקרה שהבאנו לדוגמא מתוך פסק הדין הנ"ל, עומדת לך הזכות המלאה להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.

משרדם של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי מייצג מזה שנים ארוכות נפגעי רשלנות רפואית, בתביעות משפטיות כנגד רופאים, קופות החולים וחברות הביטוח שלהם.

אנו מציעים גם לך לפנות אל משרדנו ולקבל ייעוץ משפטי אישי בכל הנוגע לזכויות החוקיות שלך וללא כל התחייבות.

פנה/י עכשיו לשיחת ייעוץ משפטי עם עורך דין מומחה!