כאמור התובעים למדו על האפשרות שהוחלפו בלידתם רק בשנת 1999, 22 שנה לאחר לידתם והגישו תביעת רשלנות רפואית בשנת 2005. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי תביעתם לא התיישנה שכן במקרה זה חלים הן סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לפיו התביעה מתיישנת לכל המאוחר בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק והן סעיף 8 לחוק ההתיישנות אשר עניינו התיישנות שלא מדעת אשר קובע כי אם נעלמו מהתובע עובדות אשר מהוות את עילת התובענה הרי שתתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו.

בית המשפט קבע כי התביעה לא התיישנה שכן התובעים לא ידעו ולא יכלו לדעת עד שנת 1999, אז בוצעה לראשונה בדיקת הדם, כי הם הוחלפו בלידתם ועל כן ההתיישנות החלה להימנות משנת 1999.

לעניין גובה הפיצויים קובע בית המשפט כי זוהי זכותו הבסיסית והטבעית של כל ילד לגדול במסגרת משפחתו הביולוגית וזכותם של כל הורים לגדל את ילדם שלהם. במקרה דנן, קבוע בית המשפט, נשללה מההורים, בשל רשלנות רפואית מצד הנתבע, הזכות האלמנטרית לגדל את פרי בטנם, לדאוג לכל מחסורו ולחנכו ובשל שכך הם זכאים לפיצוי.

גם התובעים אשר הוחלפו בבית החולים נפגעו וניזוקו כאשר נשללה מהם זכות היסוד לגדול עם משפחתם הביולוגית. בית המשפט סבר כי אין לאבחן בין הסבל והכאב של ההורים לאלה של הילדים אשר הוחלפו והוא דומה ביסודו.

בית המשפט עמד בפסק הדין על הקושי של בתי המשפט להעריך ולכמת בממון את רכיב הפיצוי של כאב וסבל בתביעות בגין רשלנות רפואית ואולם על בסיס ההיקש ממקרים ופסיקות של מות ילוד בטרם לידתו כאשר בכך נשללה מההורים הזכות לגדל את פרי בטנם הגיע בית המשפט למסקנה כי הפיצוי הראוי הינו בסך של 500,000 ₪ לכל אחד מן התובעים.

החלפת תינוקות - התיישנות ופיצויים בשל רשלנות בית חולים

למידע נוסף על נזק שנגרם בלידה והפיצויים הנפסקים לחץ: רשלנות רפואית בלידה