מנהל מחלקת ניתוחי גב בבית החולים המליץ למערערת על ניתוח אשר יקבע את החוליות. הניתוח בוצע, כעבור מספר ימים, המערערת התהלכה חופשי ולמחרת השתחררה.

מספר חודשים לאחר הניתוח, המערערת סבלה מכאבים באזור הניתוח ואושפזה. בוצע למערערת ניתוח בו נסקרו החלקים שהושתלו בניתוח הקודם. דבר אשר הפחית נקודתית את הכאבים.

כעבור שנתיים המערערת שבה לסבול מכאבים באזור הניתוח ושוב אושפזה בבית חולים לצורך ביצוע מיאלוגרפיה ומיפוי עצמות, זאת מתוך מטרה לאתר את מקור הכאבים. שתי הבדיקות העלו מצב תקין.

כעבור מספר ימים המערערת אושפזה בכדי לסרוק בשנית את החלקים שנשתלו בניתוח הראשון. גם בניתוח זה לא נמצאה הפרעה כלשהי שיכולה להסביר את כאבי המערערת.

על רקע דברים אלו, המערערת הגישה תביעת רשלנות רפואית לבית משפט מחוזי כנגד מרכז רפואי הלל יפה וכנגד משרד הבריאות – מדינת ישראל.

קראו עוד בנושאים קרובים: טעויות של תובעים ברשלנות רפואית

לקבלת תשובה לכל שאלה הכנסו אל פורום רשלנות רפואית

טענות הצדדים

המערערת טענה כי לא ניתן לה טיפול ההולם את מצבה הרפואי. המערערת טענה כי הצוות הרפואי של מרכז רפואי הלל יפה התרשלו כלפיה, שכן לא טיפלו כלל בהיצרות תעלת השדרה שאובחנה והתרכזו בקיבוע שתי החוליות. התרשלות זו גרמה למערערת נכות קשה בשלפוחית השתן וברגלה הימנית.

נזק זה מחייב את המערערת לבצע צנתורים תכופים של שלפוחית השתן וכן המערערת רותקה לכסא גלגלים. היצרות של תעלת גבה של המערערת הוחרפה בשל הניתוח שנועד לקבע את החוליות.

מרכז רפואי הלל יפה טען כי למערערת ניתן טיפול אשר הלם את מצבה הרפואי. בית החולים פעל באופן סביר בהתאם לממצאים הרפואיים אשר היו לפניו. המשיבים הוסיפו וטענו כי מהבדיקות שערכו למערערת לא עלה כל ממצא של היצרות בעמוד שדרתה, אלא רק על שינויים בשתי החוליות, ולכן הניתוח שבוצע למערערת היה הולם.

בית המשפט המחוזי קבע כי הטיפול שניתן למערערת הלם את מצבה הרפואי ועל כן דחה את  תביעת הרשלנות הרפואית. בית המשפט חייב את המערערת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך הדין על סך 100,000 ₪.

המערערת הגישה ערעור על פסק דין זה בו חוזרת היא על טענותיה. המשיבים סומכים ידם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומציינים כי המערערת לא הצביעה על כל פגם שנפל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

פסיקת בית המשפט - השיקול האנושי בקביעת פיצויים

בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בממצאים שקבע הערכאה הדיונית למעט מקרים חריגים ביותר, דבר שלא התקיים במקרה זה, על לכן אין מקום להתערב. יחד עם זאת, בית המשפט העליון מצא מקום להתערב בסכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבים לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה.

בית המשפט קבע כי בשל העובדה שהמערערת הינה אישה נכה, אשר ניסיונות הטיפול בה כשלו, יש להביא את השיקול האנושי בין השיקולים לפסיקת הוצאות וזאת בבחינת "לפנים משורת הדין".

בית המשפט ציין שיקול נוסף שיש להביא בין השיקולים לפסיקת הוצאות והוא העובדה שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שלא היה מקום להגיש את התביעה לכתחילה.

בית המשפט קבע כי סכום ההוצאות ושכר טרחת עורך דין אשר הושתו על המערערת יופחת לסך 40,000 ₪.

ליחצו לקבלת יעוץ משפטי מיידי לנפגעי רשלנות רפואית