7.    עצירת לידה
8.    ראש גדול
9.    לחץ דם גבוה
10.  תאומים ושלישיות
11.  פגמים מולדים

פסק הדין בעניין ת.א 10643/06 דן בשאלת רשלנות בית החולים אשר לטענת היולדת (התובעת) התרשלו בכך שלא ביצעו לה ניתוח קיסרי.

במקרה דנן, ביום 27/05/99 היולדת פנתה לבית החולים כשהיא בשבוע ה-40 להריונה כיוון שחשה ירידות בתנועות העובר. היולדת שהתקבלה בחדר הלידה נבדקה על ידי רופא מטעם בית החולים. בבדיקה שנערכה לה, מסר הרופא ליולדת כי העובר נמצא במנח רוחבי (כלומר העובר שכב לרוחב במקום לאורך). עוד הוסיף הרופא כי יתר הבדיקות הינן תקינות אך עליה לשוב לבית החולים ביום 30/05/99.

ביום 29/05/99 שבה היולדת לבית החולים כשהיא חשה בצירים. כשהיא הגיעה לבית החולים התברר כי היא נמצאת בלידה אקטיבית וצוות הרופאים של בית החולים מסר לה כי היא חייבת בניתוח קיסרי שכן העובר עדיין נמצא במנח רוחבי. הניתוח התנהל באופן תקין והיולדת ילדה את בתה כשהיא בריאה.

על אף שלא נגרמו ליולדת נזקים כלשהם, הגישה היולדת תביעת רלשנות כנגד בית החולים בו ילדה את בתה בטענה כי התגלתה רשלנות רפואית בטיפול הרופאים בה בכך שלא ניסו להפוך את עוברה טרם הפנייתה לניתוח קיסרי. היולדת טענה עוד בתביעתה כי הניתוח הקיסרי בוצע לה על אף היעדר הסכמתה מדעת, שכן לטענתה לא הוסבר לה על ידי מי מרופאי בית החולים מהו "מנח רחבי", מה משמעות המונח וכן לא הוסבר לה הליך ההיפוך.

קיראו בהרחבה על: ניתוח קיסרי

עוד הוסיפה לעניין הליך ההיפוך כי אם היו מבצעים היפוך לעוברה הרי שהסיכויים להצלחתו היו גבוהים וכך היה נמנע ביצוע הניתוח הקיסרי. מנגד טוען בית החולים כי כלל לא התרשל וכי פעל כנדרש במקרה זה. עוד טוען בית החולים כי ההחלטה להמתין עד ליום 30/05/99 הייתה סבירה שכן היה עליהם לקחת בחשבון את העובדה כי העובר יתהפך ללא צורך בנקיטת פעולה מצד הרופאים וכן שקלו את הסיכונים בהליך זה.

לטענת בית החולים לא הייתה ערובה להצלחת ההיפוך כפי שמתארת היולדת, בהדגישם כי גם אילו ההליך היה מצליח הרי שקיים סיכוי כי העובר ישוב למנח רוחבי.

לעניין טענת היולדת כי הניתוח בוצע ללא הסכמתה, טוען בית החולים כי הכל הוסבר ליולדת ועל כן אין הניתוח בוצע ללא הסמכה מדעת של היולדת. חוות דעת מומחים הובאו על ידי שני הצדדים.

במקרה דנן, בית המשפט פסק כי בית החולים לא התרשל כלל. לטענת בית החולים החלטתם של הרופאים שלא לבצע את ההיפוך הייתה מוצדקת בנסיבות העניין וזאת לאור העובדה כי מדובר בהליך אלקטיבי המצריך מומחה המתמחה בביצוע היפוך, וכשיש להתחשב בעובדה היה צורך להמתין ולראות אם העובר יתהפך מעצמו.

לעניין טענת היולדת כי הניתוח בוצע ללא הסכמתה מדעת ולכן הניתוח מהווה פגיעה באוטונומיה שלה, פסק בית המשפט כי תחילה יש להפריד בין השניים.

לעניין היעדר הסכמה מדעת של היולדת- הרי שיש לבדוק מהו המועד שאליו היא מייחסת את היעדר הסכמתה מדעת. לטענת בית המשפט אם הכוונה לכך שהיולדת לא נתנה הסכמתה לביצוע הניתוח הקיסרי ביום 29/05/99 הרי שיש לדחות את טענתה שכן היה ברור לה כי בהיותה בלידה אקטיבית כשהעובר נמצא במנח רוחבי לא עמדה בפניה ברירה אחרת אלא להסכים לניתוח.

אולם אם היעדר הסכמה מדעת של היולדת מתייחסת ליום 27/05/99, בו הגיעה היולדת לראשונה לבית החולים שכן חשה בירידת התנועות העובריות, הרי שלצורך כל ההליכים שבוצעו באותו היום לא היה צורך בהסכמתה מדעת של היולדת.

לכן בית המשפט הגיע למסקנה כי אין רלבנטיות לטענת היעדר ההסכמה מדעת במקרה זה. לעניין טענת הפגיעה באוטונומיה לה טענה היולדת הרי שטענה זו מבוססת על כך כי מבוצע הליך רפואי למטופל וזאת מבלי שקיבל את מלוא המידע לגביו.

במקרה זו טוען בית המשפט לאחר שבדק את גרסאות הצדדים, כי הוא מעדיף את גרסתו של הרופא על פני גרסת היולדת ובעלה. במקרה דנן פסק בית המשפט כי לא מצא כי בית החולים וצוות רופאי בית החולים בו טופלה היולדת התרשלו ודחה את התביעה.
 
לקבלת מידע נוסף לחץ:

רשלנות רפואית בלידה

חובת מתן הסבר מקדים למטופל לפני ניתוח

אם אתה סבור כי נפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ כי תפנה בהקדם לייעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית

לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי