טיפול רפואי רשלני הוביל לאיחור באבחון מפרצת מוחית
איחור באבחון דמם מוחי עקב מפרצת מוחית עלול לגרום לנזקים קשים ביניהם נכות ואף מוות. איחור ועיכוב באבחון של דמם מוחי עקב מפרצת מוחית הוכר על ידי בית המשפט בחלק מן המקרים כרשלנות רפואית מצד הרופאים והנזק שנגרם למטופל עקב כך מצדיק פיצוי כספי הולם.
הרופאים התרשלו באבחון מפרצת מדממת?
בפסק דין זה התובעת אשר סבלה מכאבי ראש חזקים ומתמשכים ומנזלת. על כן פנתה לרופא המשפחה שלה אשר באותה העת היה בחופשה. התובעת נבדקה על ידי הרופאה המחליפה בפניה התלוננה על כאבי ראש.
למחרת חזרה התובעת לבדיקה אצל הרופאה המחליפה במהלכה אובחנה התובעת על ידי הנתבעת 1 כסובלת מדלקת גרון. יודגש, כי הרופאה המחליפה לא התייחסה לתלונתה של התובעת וכן לא ציינה זאת בתיקה הרפואי של התובעת.
התובעת פנתה בשלישית לרופאה המחליפה וגם הפעם אובחנה התובעת כסובלת מדלקת גרון על אף שסבלה התובעת מכאבי ראש ההולכים ומתחזקים.
ביום 23/12/98 פנתה התובעת לבדיקה אצל רופא המשפחה שלה אשר כתב בתיקה הרפואי של התובעת כי התובעת סובלת מסינוסיטיס.
כעבור יומיים הובהלה התובעת לבית החולים "ביקור חולים" לאחר שנפלה והתעלפה, שם אובחנה כסובלת מדימום תת עכבישי כתוצאה מהתפרצות מפרצת מוחית.
התובעת הועברה לבית החולים "הדסה" שם אובחנה כסובלת ממפרצת מוחית, ומשם הועברה לבית החולים "שיבא".
התובעת טענה בתביעתה כי בשל התרשלות הרופאים נותרה לה נכות מוחית אורגנית קשה בשיעור של 100%.
לטענת התובעת, התרשלו הרופאים באבחון מצבה הרפואי, ולכן הם האחראים לפצותה בגין הנזק אשר נגרם לה בעקבות התרשלותם. לדבריה התלוננה בכל אחד מביקוריה אצל הרופאים השונים על כאבי ראש ההולכים ומתחזקים.
התובעת טענה כי אחד מתוצאות הלוואי של התפוצצות מפרצת מוחית היא כאבי ראש חזקים, הנגרמים מדימום מוקדם של המפרצת למוח, ומכאן שהרופאים יכלו לאבחן את מצבה קודם לכן.
מנגד הנתבעים טענו, כי אינם אחראים לנזק אשר נגרם לתובעת שכן לאור התסמינים עליהם התלוננה התובעת לא ניתן היה להצביע כי היא סובלת דווקא ממפרצת מוחית.
חוות דעת מומחים הוגשה מטעם שני הצדדים.
בית המשפט קבע בפסיקתו, כי אין ספק שהנתבעים חבו בחובת זהירות כלפי התובעת. לדעת בית המשפט הפרת חובת זהירות הנתבעים איננה מתבטאת בכך שלא אבחנו את המפרצת המוחית אלא בכך שלא הפנו את התובעת לבית החולים על אף תמרורי האזהרה כפי שאלה הוצגו בפני הנתבעים על ידי התובעת.
לעניין הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הנזק אשר נגרם לתובעת קבע בית המשפט, כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הרופאים לבין הנזק שנגרם לתובעת. בית המשפט סבר כי אילו הנתבעים היו מפנים מבעוד מועד את תובעת לבית החולים הייתה נמנעת נכותה של התובעת. לכן קבע בית המשפט, כי קיים קשר סיבתי מלא בין התרשלות הנתבעים לבין הנזק שנגרם לתובעת.
לתובעת נפסקו פיצויים בגין כאב וסבל שנגרם לה בעקבות הנכות שנותרה עקב הדימום במוחה, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, ניידות, עזרה וסיעוד לעבר ולעתיד.
במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית בטיפול מומלץ לפנות בשלב ראשוני עד כמה שניתן אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין יאסוף את הנתונים הרפואיים ואת התיקים הרפואיים ויפנה לקבלת חוות דעת של רופאים מומחים בתחום על מנת לברר האם אכן יש בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא, קופת חולים או מרכז רפואי בו ניתן הטיפול.
לחצו כאן לקריאה בנושא רשלנות רופאי משפחה באבחון מפרצת מוחית