טעויות ואיחור בזיהוי ואבחון סרטן השד
סרטן השד הוא כיום המחלה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי וזוהי גם המחלה השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. מדי שנה מאובחנות כ-4,000 נשים כחולות בסרטן השד.
על אף שכיחותה של המחלה, אבחון מוקדם שלה מגדיל את סיכויי ההחלמה. נתונים מראים כי אצל נשים שמחלתן אובחנה בשלבים מוקדמים, סיכויי החלמתן עומדים על כ-90% ומכאן החשיבות הרבה שיש באבחון המחלה ובמעקב עצמי ורפואי.
מהם הסימנים המחשידים לסרטן השד?
הופעת גוש בשד.
שינוי בצורת השד או בגודלו.
שינויים בעור השד.
הפרשה מהפטמה.
כיב באזור השד.
כאב מתמשך בשד או בבית השחי.
הופעת נפיחות על השד (בצקת).
סימנים אלה ניתנים לגילוי עצמי. לכן, במידה ואישה נתקלת באחד מהסימנים האלה עליה לפנות באופן מיידי לבדיקה אצל רופא נשים וזאת על מנת לברר האם אכן מדובר בסרטן ובמידה וכן להתחיל בטיפול באופן מיידי בכדי לשפר את סיכויי החלמתה.
יחד עם זאת, על אף שלעיתים האישה אכן גילתה את אחד הסימנים המחשידים ופנתה לרופא, דווקא בשל רשלנות הרופא המטפל אבחון המחלה נעשה בשלבים מאוחרים, דבר הגורע את סיכוי החולה להחלים מהמחלה.
קראו עוד בנושא: רשלנות בניתוח כריתת שד.
תביעת פיצויים בשל איחור באבחון סרטן השד
בתיק ת.א (י-ם) 8155/06 נדון המקרה הבא. במרץ 2004 בהיות המנוחה בחודש הרבעי להריונה, גילתה גוש בשד השמאלי שלה.
בשל גילוי זה פנתה המנוחה אל גניקולוגית אשר טיפלה בה בהריונה והעלתה בפניה את גילויה וכן הוסיפה בפניה כי השד שינה צורתו. למרבה הצער, רופאת הנשים התעלמה מהתלונה.
יודגש כי על אף התעלמות רופאת הנשים, המנוחה המשיכה להתלונן בפני רופאת הנשים עוד מספר פעמים הן בנוגע לגוש והן בנוגע להפרשה שבינתיים הפכה לדמית. אף על פי כן, רופאת הנשים מצידה המשיכה להתעלם מתלונותיה של המנוחה.
מספר ימים לאחר הלידה, פנתה המנוחה לרופאת המשפחה והתלוננה בפניה על קיומו של הגוש אשר גילתה במהלך הריונה. רופאת המשפחה אשר סברה כי מדובר בגוש אשר נוצר כתוצאה מהנקה, המליצה למנוחה לעבור בדיקת אולטרסאונד שדיים.
יובהר, כי הפנית המנוחה לבדיקת אולטרסאונד נעשתה ללא בדיקה פיזית של הגוש לצורך הערכת גודלו.
ביום למחרת, פנתה המנוחה לרופא כירורג אשר אבחן גוש נוקשה בשד השמאלי של המנוחה שגודלו הוערך ב-4 ס"מ. בשל ממצא זה, הרופא הכירורג הפנה את המנוחה לביצוע בדיקת אולטרסאונד של שד שמאל ולבדיקת FNA וזו נתבקשה לחזור לביקורת אחרי ביצוע האולטרסאונד.
ביום 13.07.04 ביצעה המנוחה את בדיקת האולטרסאונד של שד שמאל כשבסופו התגלה כי התמונה הקלינית מתאימה למסטיטיס חריפה. בשל ממצא זה הומלץ למנוחה לעבור טיפול אנטיביוטי ובסיומו לחזור לביקורת.
משהטיפול האנטיביוטי לא השפיע על המנוחה פנתה המנוחה לרופאת המשפחה אשר מצידה המליצה למנוחה לשוב אליה כעבור מספר ימים, שכן יתכן והגוש היו תוצר של ההנקה.
ביום 29.7.04 משלא נעלם הוגש פנתה המנוחה לרופאת המשפחה אשר הפעם הפנתה את המנוחה למומחית בכירורגיית שד.
רק ביום 15.08.04 בוצעה למנוחה ביופסיה אשר העלתה בתוצאותיה כי מודבר בגידול סרטני בדרגה 3.
ביום 30.12.04 עברה המנוחה ניתוח לכריתת שדה השמאלי. בנובמבר 2005 אובחנו אצל המנוחה גרורות מוחיות וכשנתיים לאחר מכן נפטרה המנוחה.
לטענת יורשי המנוחה, קופת החולים התרשלה בשל איחור באבחון מחלתה של המנוחה.
יתרה מזאת, לטענת יורשי המנוחה, רשלנותה של קופת החולים מתבטאת גם בהתעלמות מתלונותיה של המנוחה בדבר קיומו של גוש בשדה השמאלי וזאת אף על פי שחזרה על תלונה זו מספר רב של פעמים ובכך למעשה הביאה הנתבעת להקטנת סיכויי המנוחה להחלים.
מנגד טענה קופת החולים כי המנוחה טופלה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. וכי גם אם יוכח ההיפך, הרי שלא קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה של קופת החולים למותה של המנוחה מהמחלה. חוות דעת מומחים הוגשו מטעם שני הצדדים.
בית המשפט במקרה דנן פסק כי קופת החולים אכן הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי המנוחה.
אולם, בשל עמימות הקשר הסיבתי שבין איחור באבחון מחלתה של המנוחה לבין מותה, שכן לא ניתן להוכיח כי האיחור באבחון המחלה הוא שגרם לנזק (מותה של המנוחה), קבע בית המשפט את הקשר הסיבתי במקרה זה לפי הסיכוי הסטטיסטי של אובדן סיכויי ההחלמה.
בית המשפט מצא כי במקרה זה כי ישנו סיכוי של 60% שמותה של המנוחה נגרם בשל רשלנותה של קופת חולים. משמצא בית המשפט כי קופת החולים אכן התרשלה פסק ליורשי המנוחה פיצויים בסך של 1,658,638.04 ₪.
בשל החלטת בית המשפט כי קופת החולים תישא ב-60% מנזקי המנוחה, הרי שהיא תישא בתשלום פיצויים בסך של 995,182.82 ₪ בניכוי תקבולי המל"ל.
זקוקה לייעוץ ו/או סיוע משפטי? עורכי הדין שלנו כאן בשבילך!
מתי אפשר לתבוע על איחור באבחון סרטן השד?
על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית מבוססת בנושא של איחור בסרטן השד יש להוכיח כי הגידול אובחן באיחור בשל התרשלות של הרופא המטפל וכן כי העיכוב באבחון ובטיפול גרם להחמרה משמעותית במצב המטופלת ולפגיעה בסיכויי ההחלמה.
באיזה גיל מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה?
הבדיקה מומלצת לכל הנשים כבדיקת סקר כל שנתיים החל מגיל 50.
אצל נשים רבות מומלץ לבצע את הבדיקה בגיל מוקדם יותר - כך למשל אצל נשים עם ממצאים של גוש בבדיקה ידנית, אצל נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד או אצל נשים שבהן התגלו בעבר גידולים ממאירים ברחם, במעי הגס או בשחלות.
מה זה אומר טיפול הורמונאלי בסרטן השד?
לאחר אבחון של גידול סרטני בשד והסרתו בניתוח, בודקים את הגידול והאם יש בו קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון (סוגי הורמונים).
ככל שמתברר שהגידול הינו בכל קולטנים להורמונים ניתן לטפל בו בטיפול הורמונאלי באמצעות תרופות הורמונאליות.
האם אפשר להיכנס להריון אחרי מחלת סרטן השד?
נשים רבות מאובחנות כיום עם מחלת סרטן השד כאשר הן עדיין בגיל הפוריות ומעוניינות להביא ילדים נוספים לעולם עם תום הטיפול במחלה.
במקרים בהם שלב המחלה מחייב טיפול כימי, ניתן לבצע פעולות כדי לשמר את הפוריות ובין היתר ניתן להקפיא ביציות טרם מתן הטיפול הכימי או להקפיא עוברים.
האם בכל מקרה של אבחון סרטן השד יש צורך בהקרנות ובטיפול כימותרפי?
לא, ההחלטה על הטיפול מתבצעת על ידי רופא אונקולוג וזאת בהתאם לשלב בו אובחנה המחלה, סוג הגידול ועוד.
