מחלת בירגר היא ממשפחת מחלות כלי הדם ומתאפיינת בדלקות ובחסימות של עורקים וורידים בידיים וברגליים של גברים צעירים מעשנים. דלקות וחסימות אלו יכולות לגרום לנמק חמור בגפיים, נמק שבמידה ולא מטפלים בו נכון עלול להסתיים בסופו של דבר בקטיעה מצערת של האיבר החולה.
מחקרים הוכיחו כי הפסקה של עישון מובילה לירידה דראסטית בהתפשטות המחלה ולכן כצעד ראשון, מרגע שאובחנה המחלה, יש לדרוש בתקיפות מהחולה לחדול מעישון, שכן המשך העישון מחמיר עד מאוד את מהלך המחלה ויכול להביא לאובדן איברים במהירות.
נשאלת השאלה כמה גדולה האחריות של הרופאים כלפי החולה וכיצד עליהם לפעול על מנת שהטיפול הרפואי יחשב טיפול סביר ונכון במקרה זה ובפרט בעניין הפסקת העישון של החולה.
פסק דין – חובת מתן הסבר למטופל
עניין זה נדון בתיק ע.א 2245/91 ברנשטיין נ' ד"ר עטיה וקופת חולים כללית. הדיון בנושא היה ערעור שהוגש לבית המשפט העליון בדבר אחריותם של הרופאים לקטיעת רגלו הימנית של אדם בן 27 שחלה במחלת בירגר והיה מעשן כבד.
