אי מתן הסבר על אפשרות לביצוע ניתוח קיסרי
חשוב לדעת כי על הצוות הרפואי בבית החולים, בחדר הלידה, ליידע את היולדת ובני משפחתה על האפשרות לערוך ניתוח קיסרי ולהסביר בפרטים את המשמעותיות של ביצוע הניתוח או המנעות מביצועו, וזאת על מנת לתת לבני המשפחה ובעיקר ליולדת, את האפשרות לקבל החלטה מושכלת בנושא המשך הלידה.
לידת תינוק מתבצעת באחת משתי הדרכים הבאות:
- לידה נרתיקית – הצורה הרגילה לביצוע לידה בה יוצא התינוק דרך הנרתיק. לעתים, כאשר יש חשש להשלמת הלידה בצורה בטוחה משתמשים המיילדים במכשירים שונים כדי לסיימה בהצלחה.
- ניתוח קיסרי – מתבצע בצורה של ניתוח בו מוציאים את התינוק לאחר פתיחתם של הרחם והבטן בניתוח, הליך זה מתבצע בלידות מסובכות בהן עלול להיגרם נזק לתינוק במידה ותבוצע לידה נרתיקית.
על מנת לגלות אם קיימים סיכונים בלידה נרתיקית עוברת האשה בשבועות האחרונים של ההריון בדיקות לבירור מצבו של העובר בטרם יציאתו לאוויר העולם אשר מצביעות אם סיכונים אלו קיימים.
במידה ומתגלה חשש מסוים לעובר והרופאים מחליטים כי ברצונם לבצע ניתוח קיסרי, עליהם לידע את האשה בדבר הצורך בביצוע הניתוח על מנת לקבל את הסכמתה, זאת כיון שחוק זכויות החולה מחייב את הרופא לקבל את הסכמתו של המטופל עבור כל הליך ניתוחי שמבוצע בגופו ולרבות ניתוח קיסרי.
בחלק מן המקרים כאשר מבוצעת לידה נרתיקית ונגרם נזק ליילוד מתברר כי בהעדפה של לידה נרתיקית עם סיכונים על פני ניתוח קיסרי לא היתה סבירה וקיימת עילה לתביעה בעילה של רשלנות רפואית.
במילים אחרות, לעצם אי מתן ההסברים אודות האפשרות ו/או הצורך בביצוע הניתוח כאמור, ובכל אותם מקרים שבהם נגרם נזק לאם היולדת או לרך הנולד, יכולה בהחלט לקום עילה לתביעת פיצויים כנגד אנשי הצוות הרפואי שניהלו את הלידה.
החובה לידע מטופל בדבר אפשרויות הטיפול
בתא (י-ם) 7471/05 ג'ובראן נ' שירותי בריאות כללית נדונה שאלת האחריות של בית החולים וחובת הידוע שלו את האישה על האפשרות לעבור ניתוח קיסרי והאם אי קיום החובה עולה בגדר רשלנות רפואית בלידה.
במקרה זה, דובר על לידה של תאומים כאשר אחד מהם התגלה בבדיקות האולטרסאונד שבוצעה בשבוע ה-36 להיריון במצב עדין בו הוא נמצא במנח רוחבי (לעומת מצב של מנח ראש שהוא המצב התקין) עם ריבוי מי שפיר שיתכן ויגרום סיבוכים בעת הלידה.
למרות זאת, החליטו הרופאים לבצע הליך של היפוך פנימי של העובר אשר היה במנח רוחבי ולאחר מכן ביצוע לידה נרתיקית כיון שלדעתם לא היה בכך סיכון רב ולכן לא הציגו בפני האישה את האפשרות לעבור ניתוח קיסרי.
בסופו של דבר נולד התינוק אשר היה במנח רוחבי עם פיגור שכלי ופגיעה בידו אשר קרויה שיתוק על שם ארב.
החלטת בית המשפט
השופט לא קיבל את טענת הרופאים וקבע שכאשר יש סיכון מהותי כל שהוא למטופל, על הרופאים להציב בפניו את האפשרויות שעומדות לפניו על מנת שיגבש החלטה לגבי הדרך שברצונו לפעול ובכך דחה גישה הרווחת אצל הרופאים לפיה כשיש הסכמה לגבי דרך הטיפול לא מציגים אלטרנטיבות למטופל.
גישה זו של בית המשפט נכונה גם כלפי האפשרות לנזק לתינוק כתוצאה מבחירה בלידה נרתיקית ולא ביצוע ניתוח קיסרי ולכן, במצב דברים זה היה על הרופאים לתת לאישה את האפשרות לעבור ניתוח קיסרי.
עם זאת בית המשפט לא קיבל את טענת התובעים כי אילו היו מבצעים הרופאים ניתוח קיסרי ולא לידה נרתיקית היה נמנע הפיגור השכלי ממנו סובל התובע. בית המשפט קיבל את עמדת המומחים הרפואיים מטעם הנתבעים אשר טענו כי לא הוכח קשר סיבתי בין הפיגור ממנו סובל התובע לבין אופן יילודו. בעת הדיון התברר כי השיתוק בידו של התובע נעלם ולפיכך אף בגין נזק זה לא נפסק פיצוי.
בית המשפט פסק לפיכך כי על בית החולים והרופא המטפל לשלם פיצויים למשפחתו של התינוק
עקב הפגיעה בזכותם לקבל מידע על דרכי הטיפול – ראש נזק אשר קרוי פגיעה באוטונומיה. יחד עם זאת הפיצויים שנפסקו לא שיקפו את הנזק שנגרם לתינוק נוכח העדר קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק אשר נגרם – הפיגור השכלי.
למידע נוסף ליחצו: רשלנות רפואית בלידה
במידה וגם אתה חש כי לא קיבלת את הטיפול הראוי מרופאיך ולא נחשפו בפניך כל דרכי הפעולה, מומלץ לך לפנות ליעוץ משפטי שיציג בפניך את זכויותיך וימליץ לך על האפשרויות המשפטיות העומדות בפנייך. מידע נוסף תוכל למצוא כאן - עורך דין רשלנות רפואית