• נוסע שביקש לרדת בדלת האחורית. הנהג סגר עליו את הדלת וגרם לחבלה גופנית.
• נוסע שטרם השלים את ירידתו מהאוטובוס והנהג החל בנסיעה. הנוסע נזרק לכביש ונדרס.
• אוטובוס עמוס נוסעים שחלקם לא אוחזים במוט תמיכה. עצירה פתאומית או התנגשות עם רכב אחר בכביש גורמת לחבלות גופניות לנוסעים.

בתאונות מסוג זה אין מטילים אשם תורם על הנוסע שבכל מקרה זכאי לפיצוי, אם האירועים המפורטים מעלה נופלים בגדרה של תאונת דרכים.

כיצד מומלץ לפעול במקרה של פגיעה בעת נסיעה באוטובוס?

כדי להבטיח קבלת פיצוי על הנזק שנגרם לנוסע באוטובוס שהיה מעורב בתאונת דרכים, מומלץ לפעול כדלקמן:

• לרשום את מספר הרישוי של האוטובוס, ומספר הקו.
• את שמו המלא של הנהג ומספר הנהג שלו בחברה שמעסיקה אותו.
• לשמור את כרטיס הנסיעה באוטובוס.
• פרטי חברת הביטוח שביטחה את האוטובוס בפוליסת ביטוח חובה.
• תאור נסיבות התאונה. מיקומה ומועדה המדויקים.
• כדאי לקבל ולשמור פרטים של אנשים אשר היו עדים לפציעה באוטובוס כולל פרטים ליצירת קשר כגון מספר טלפון כתובת מייל ופקס.
• יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם, לתאר באזני הגורם המטפל את נסיבות הפציעה ולוודא כי הפרטים נרשמו באופן מדויק בתיק הרפואי.
• יש לפנות בהקדם למשטרה ולדווח על התאונה ואף בדיווח זה להקפיד לציין את הפרטים המדויקים של התאונה.

במידה והתאונה אירעה בעת נסיעה לעבודה או ממנה או בזמן העבודה הרי שמדובר בתאונה אשר הינה תאונת עבודה על פי חוק אשר מזכה בקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי מעבר לפיצויים מחברת הביטוח שמבטחת את השימוש באוטובוס.

קיראו: קבלת פיצוי בעקבות תאונת דרכים

פסיקת בית המשפט בנושא תאונת דרכים באוטובוס ונזקי גוף

התנהלותו של זיאד אלקרינאוי שנפגע כנוסע באוטובוס והגיש תביעה לפיצוי (ת.א 000991/06 בבית משפט השלום בקרית גת) מלמדת איך לא כדאי לפעול לאחר פגיעה בתאונה בכלל ובתאונה במעורבות אוטובוס בפרט. מעשה שהיה כך היה.

התובע וחברו שריף נסעו באוטובוס מראשון לציון לכיוון דרום וירדו בצומת קמה. הנהג היה יניב ישראלי והחברה המבטחת את האוטובוס, איילון חברה לביטוח.

התובע טען כי ירד בדלת האחורית וחברו מהקדמית. במהלך הירידה עיקם פעמיים את רגלו. הנהג הנתבע טען כי השניים ירדו בדלת הקדמית ולא הבחין בכל פגיעה כנטען. כעבור מספר שעות פנה התובע לקבלת עזרה רפואית. שם טען כי נפגע בתאונה בעת ירידה מהאוטובוס. לאחר מכן דיווח למשטרה על הפגיעה ונסיבותיה. 

במהלך חקירתו בבית המשפט התובע סתר את עצמו וגרסתו לא היתה עקבית ומהימנותה נפגעה. החבר מסר גרסאות שונות לעניין נסיבות הפגיעה. בעת הטיפול הרפואי מסר התובע תיאור שונה לנסיבות. פעם אחת טען כי "החליק ממדרגות של אוטובוס".

בפני רופא אחר טען "נפל מאוטובוס" ורופא נוסף שמילא את תעודת השחרור רשם "בירידה מאוטובוס החליק ונחבל".

בהקשר זה קובע השופט את, "כאשר התובע עומד על כך שלא החליק אלא עיקם את רגלו, ולא נפל אלא רק אחרי ירידתו מן האוטובוס התיישב עם סעיף 5 לתצהירו. למרות התופעה המוכרת של העדר דיוק מצד הרופאים, עצם הצטברות שלושה רישומים שונים, המשתלבים זה עם זה, אך סותרים את הגרסה בבית המשפט, יש לה משקל של ממש."

עוד נמצאו סתירות באשר לעוצמת הכאב כתוצאה מהפגיעה כנטען על ידי התובע: על פי התצהיר הוא חש מיד בכאבים חזקים, לא יכול היה לעמוד, והתיישב על המדרכה. אף לפי תצהירו של החבר שריף, כאשר ירד מהדלת הקדמית, ראה את התובע יושב על המדרכה.

החבר שריף אף תיאר את התובע כמי שהיה נתון בכאבים עזים אולם, בחקירתו בבית המשפט טען לפתע התובע כי "כשעיקמתי את הרגל לא היו לי בכלל כאבים, הייתי עומד, בריא, טבעי". כאשר נשאל בתמיהה אם לא כאב לו מאוד כשזה קרה השיב "בהתחלה – לא. בכלל" . עוד סיפר כי אחרי שהאוטובוס נסע מן המקום הרגיש מעט כאבים. ולשאלה מדוע נשכב לאחר ירידתו מן האוטובוס הסביר כי רצה לשחרר את הנעל כי חש חום ברגל, אך לו היה סבור שיש לו משהו.

קיראו: האם נפילה בתור לאוטובוס נחשבת לתאונת דרכים?

עם התנהלות שכזו לא פלא שבית המשפט דחה את תביעתו וקבע נחרצות: "נוכח כל האמור, יש לקבוע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו, כי החבלה ברגלו נגרמה בעת הירידה מהאוטובוס וכי מדובר בתאונת דרכים".

בכל מקרה של פגיעה בתאונה בכלל ובמעורבותו של אוטובוס בפרט, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין אשר בקיא בתחום נזקי גוף ופיצויים לנפגעי תאונות דרכים על מנת שידריך את הנפגע כיצד יש לפעול ויפנה בשמו אל חברת הביטוח אשר מבטחת את האוטובוס בביטוח חובה.

נדגיש שבהחלט רצוי כי הנפגע לא יפנה בעצמו אל חברת האוטובוסים או חברת הביטוח אלא יפנה לייעוץ משפטי מסודר לפני כל פעולה עצמאית. משרדו של עורך דין עופר סולר עומד לרשותך, ואנו נשמח לסייע לכל נפגע בתאונה במתן יעוץ מקצועי, ליווי בהליכים וייצוג משפטי מלא.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369253