נפילה לבור בעת סילוק מפגע מהדרך

באוקטובר 2007 דן בית המשפט השלום בחיפה (ת.א.4917/05 שביט אליעד נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ) במקרה שארע בשנת 2004 לאליעד שביט.

בעת שנהג, הבחין שביט במשטחי עץ ופח שהיו מונחים במרכז הצומת שלפניו ואשר מנעו מעבר כלי רכב. שביט העמיד את רכבו בצד הדרך, ירד ממנו כשמנועו ממשיך לפעול ודלת הנהג פתוחה, התרחק מרחק של שבעה עד עשרה מטר כדי להסיר את המכשול ולהמשיך בנסיעה. בשובו לרכב נפל לפתע לתוך בור שעומקו כשני מטרים ונפגע בגופו.

בית משפט השלום קבע שנסיבות אירוע התאונה נכנסות בגדר תאונת דרכים במובן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים  והסתמך על הלכה קודמת (להלן: "הלכת אלראהב") לפיה, אם המצאות הנהג מחוץ לרכב קשורה קשר ישיר לשימוש ברכב – הפגיעה תחשב ככזו שנגרמה בעקבות השימוש ברכב.

כלומר, בית המשפט קבע שהפעולה של התרחקות מהרכב במטרה לסלק מכשול בדרך קשורה קשר ישיר לשימוש שעשה הנהג כנוהג ברכב ולפיכך מהווה הנפילה לבור כתוצאה ממנה נגרם לו נזק גוף תאונת דרכים.

בית המשפט השלום בחיפה קיבל לפיכך את תביעתו של הנהג וקבע כי חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה, אליהו חברה לביטוח, חייבת לפצות את הנהג בגין נזקיו.