תאונות פגע וברח - יש מי שיפצה
"תאונת פגע וברח בנתניה: 3 בנות משפחה נדרסו למוות; הנהג נמלט" כך דווחו כל אמצעי התקשורת בדרמטיות ביום 17 לאוגוסט 2012 והצליחו לזעזע שוב את הקוראים, המאזינים והצופים.
הצירוף האכזרי והבלתי נתפס של 3 הרוגים בני משפחה אחת ונהג שבורח ומפקיר את הנפגעים, זה כבר יותר מדי קשה לעיכול. מהמשך הדיווח מתברר שלא רק שהנהג הפקיר הוא גם דרש מאחר לקחת על עצמו את התיק ולהודות שהוא נהג ברכב בעת התאונה.
קדמו לאירוע זה תאונות פגע וברח נוספות שהעסיקו רבות את הציבור ואמצעי התקשורת ובהם, הדריסה של לי זיתוני ובריחת הדורסים לצרפת, הרשעת טל מור בפגיעה והפקרת שניאור חשין ואפילו חשיפת המקרה של שמואל רוטשטיין שנדרס למוות על ידי שגיא גמליאל, שפגע וברח, הלך לביתו לשנת לילה כאילו דרס נמלה, נתפס והושם במעצר בית במהלכו העלה תמונות לפייסבוק המוכיחות שהוא מבלה בבריכה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בתיק עפ 11/7422 שלום ימיני נ' מדינת ישראל העיר בתוך פסק הדין כי תאונות פגע וברח הפכו למכת מדינה ומדובר באחת התופעות היותר מכעורות, בלתי מוסריות וחמורות בחברה הישראלית.
גם עמותת "אור ירוק" שבטיחות בדרכים זה עיסוקה במשך שנים מכנה את התופעה כמכת מדינה. לפי נתונים שפרסמה העמותה הנלקחים ממקורות רשמיים כמו משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון המחקר של הכנסת, כ-1000 בני אדם נפגעים בממוצע בשנה מתאונות פגע וברח.
כ-18 מהם נהרגים ומופקרים לדמם. בין השנים 2000-2011 התרחשו בישראל, לפי נתוני עמותת אור ירוק, כ-7700 תאונות פגע וברח ובהן נפגעו כ-10,900 בני אדם.
ההבדל בין פגע וברח לתאונת דרכים "רגילה"
תאונת פגע וברח מייצרת מצבים שמיוחדים לה. בעצם הבריחה של הנהג הפוגע נמנעת מהנפגע קבלת טיפול רפואי דחוף.
אם הנפגע נותר בחיים אין לו את מי לתבוע. הנהג ברח ואין פרטים שלו אלא אם כן, עדים לתאונה גילו אזרחות טובה ו/או ופעלו לפי הוראות החוק לא תעמוד על דם רעך.
חוק זה, משנת 1998, מטיל על כל אזרח בישראל חובה להגיש עזרה לכל אדם הנמצא בסכנה, ובמקרה של תאונה כאמור למסור לנפגע או ליחידה החוקרת את פרטי הרכב הפוגע וכל פרט רלוונטי אחר.
במידה ונהג הרכב הפוגע לא נודע (ברח ונעלם) הנפגע יכול להגיש את תביעתו לחברת קרנית. הנהג הפוגע שנעלם עובר עבירה חמורה של הפקרה לאחר פגיעה. סעיף 64 א' לפקודת התעבורה מתייחס לעבירה זו ומפרט את עיקריה.
כאשר הולך רגל נפגע באירוע תאונת דרכים, על חברת הביטוח של הרכב הפוגע מוטלת על פי חוק החובה לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.
כאשר מדובר בתאונת פגע וברח בה נפגע הולך רגל או רוכב אופניים מרכב אשר עזב את מקום התאונה מייד לאחר קרות התאונה, מבלי שניתן היה לראות את פרטי הרכב, מצא המחוקק פיתרון לפיצוי לנפגע אשר נותר ללא חברת ביטוח שתפצה אותו.
קיראו: מאיכן ניתן לקבל פיצוי על פגיעה מאופניים חשמליים?
המחוקק דאג להקמת קרן מיוחדת, קרנית שמה, אשר חייבת לפצות את הנפגעים במקרים כאלו של העדר גורם מבטח דוגמת תאונות פגע וברח.
נוכח הנסיבות המיוחדות הנדרשות להקמת חבותה של קרנית לפיצוי מומלץ מאד לנסות ולהקפיד על מספר כללים אשר יקלו על הוכחת זכאות הנפגע לפיצויים מקרנית:
• יש לנסות ולקבל שמות של עדים רבים ככל האפשר לתאונה.
• יש לתאר לגורמים הרפואיים אשר מטפלים בנפגע ובפרט הגורמים הראשוניים את נסיבות התאונה המדויקות.
• יש לרשום במועד מוקדם ככל שניתן את פרטי התאונה ונסיבותיה המדויקות.
• רצוי לצלם את מקום התאונה.
• יש לתת במשטרה תיאור מדויק ומלא של אירוע התאונה.
מאחר וקרנית נחשפה להרבה ניסיונות של הונאות ביטוח, כאשר נפגעים בתאונות אשר אינן מזכות בפיצוי ניסו לטעון כי הם נפגעו בתאונת דרכים מסוג פגע וברח הרי שבמידה ואין הוכחה חד משמעית לקרות התאונה מתקשה הנפגע לשכנע את נציגי הקרן כי מגיע לו פיצוי.
גם בעת תאונת דרכים בה מוטלת החבות על קרנית, אין צורך להוכיח כי הרכב שפגע ונעלם אשם בתאונה ולא הולך הרגל או רוכב האופניים. במקרים אלו נסיבות תאונה מוזרות אשר מעוררות חשד לתאונה מבוימת או שלא קרתה עלולות להקשות בקבלת פיצויים מהקרן.
בכל מקרה של נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאונת דרכים אשר בה הרכב הפוגע אינו ידוע חשוב להתייעץ ולהסתייע בשירותיו של עורך דין. בתאונות אשר מצריכות פניה לקרנית, מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין לאחר התאונה, בשלב מוקדם ככל הניתן על מנת למנוע מצב בו הנפגע ישגה בתום ויפגע בזכותו לקבלת פיצויים.
משרדו של עו"ד עופר סולר טיפל ומטפל בתביעות נפגעים ובני משפחה, בעקבות פגיעות ומקרי מוות מצערים בתאונות שבהם נהג הרכב הפוגע ברח ממקום האירוע. אנו מציעים גם לך לפנות ולשוחח עם עורך דין בכל שאלה וללא כל התחייבות.
נפגעת בתאונת פגע וברח? רוצה להתייעץ עם עורך דין?
לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369253