תאונת פגע וברח – מה עושים במקרה שנהג הרכב הפוגע נעלם?

תוכן עניינים

"תאונת פגע וברח בנתניה: 3 בנות משפחה נדרסו למוות; הנהג נמלט" כך דווחו כל אמצעי התקשורת בדרמטיות ביום 17 לאוגוסט 2012 והצליחו לזעזע שוב את הקוראים, המאזינים והצופים.

הצירוף האכזרי והבלתי נתפס של 3 הרוגים בני משפחה אחת ונהג שבורח ומפקיר את הנפגעים, זה כבר יותר מדי קשה לעיכול. מהמשך הדיווח מתברר שלא רק שהנהג הפקיר הוא גם דרש מאחר לקחת על עצמו את התיק ולהודות שהוא נהג ברכב בעת התאונה.

קדמו לאירוע זה תאונות פגע וברח נוספות שהעסיקו רבות את הציבור ואמצעי התקשורת ובהם, הדריסה של לי זיתוני ובריחת הדורסים לצרפת, הרשעת טל מור בפגיעה והפקרת שניאור חשין ואפילו חשיפת המקרה של שמואל רוטשטיין שנדרס למוות על ידי שגיא גמליאל, שפגע וברח, הלך לביתו לשנת לילה כאילו דרס נמלה, נתפס והושם במעצר בית במהלכו העלה תמונות לפייסבוק המוכיחות שהוא מבלה בבריכה.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בתיק עפ 11/7422 שלום ימיני נ' מדינת ישראל העיר בתוך פסק הדין כי תאונות פגע וברח הפכו למכת מדינה ומדובר באחת התופעות היותר מכעורות, בלתי מוסריות וחמורות בחברה הישראלית.

גם עמותת "אור ירוק" שבטיחות בדרכים זה עיסוקה במשך שנים מכנה את התופעה כמכת מדינה. לפי נתונים שפרסמה העמותה הנלקחים ממקורות רשמיים כמו משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון המחקר של הכנסת, כ-1000 בני אדם נפגעים בממוצע בשנה מתאונות פגע וברח.

כ-18 מהם נהרגים ומופקרים לדמם. בין השנים 2000-2011 התרחשו בישראל, לפי נתוני עמותת אור ירוק, כ-7700 תאונות פגע וברח ובהן נפגעו כ-10,900 בני אדם.

התמחות מיוחדת ובלעדית בייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עורך הדין עופר סולר, עם מעל 20 שנות ניסיון והצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתביעות מול רופאים, מוסדות רפואיים ומשרד הבריאות!

 
דילוג לתוכן