בתי המשפט הכירו זה מכבר בפסק דין אטינגר ובפסקי דין אשר באו אחריו בזכאות של ניזוק שנפטר לפיצוי עבור הפסד במהלך ה – 'שנים האבודות'. המדובר בפיצוי אשר ניתן לעזבון המנוח על ההפסד שנגרם למנוח שאלמלא מותו יכול היה להשתכר ולחסוך חלק מן הכסף שהשתכר.
הפסד פנסיה והכנסות בשנים האבודות
בבית משפט השלום בפתח תקווה ניתן לאחרונה פסק דין אשר מרחיב את הלכת השנים האבודות ת.א 5917/06.
בית המשפט קובע כי גם כאשר אדם היה בגמלאות ומת עקב מעשה נזיקי הרי שעזבונו זכאי לפיצוי בגין השנים האבודות אשר בהם יכול היה המנוח אלמלא נפטר להמשי ך ולקבל תגמולי פנסיה ותגמולים אחרים כגון רנטות.
בשנת 2005 נפגעה התובעת, פנסיונרית בת 68, עקב תאונת דרכים ונפטרה זמן קצר לאחר מכן. עזבון המנוחה ויורשי ה הגישו תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נהגה המנוחה בעת התאונה.
התובעים טענו כי יש לפצות את עזבון המנוחה בגין הפסד אשר לעזבון בשנים האבודות עקב הפסקת קבלת תגמולי הפנסיה, קצבת זקנה ורנטה מגרמניה.
הנתבעת טענה כי בהלכות אשר נקבעו בעניין השנים האבודות ניתן פיצוי עבור הפסד בגין שכר בשנים האבודות ולא ניתן פיצוי לעזבון על הפסדי פנסיה או רנטות.
