פסק דין - סתירת החלטה של ועדה רפואית

במקרה שנדון בבש"א 019243/08, המאגר הישראלי לרכב בע"מ –"הפול", נ' ניר חיים נתניה

הנפגע היה מעורב באירוע של תאונת דרכים שהייתה גם תאונת עבודה, אשר בעיקבותיה נגרמו לו נזקי-גוף שונים ובינהם חבלות ושברים בשיניים וחבלות בגב התחתון.

התובע בחר לפנות תחילה לביטוח הלאומי לקביעת נכותו מהתאונה אשר הינה תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

ועדה מדרג ראשון בביטוח הלאומי קבעה את נכותו הצמיתה בשיעור של 0.5% בגין נכות עקב שברים בשיניים.

התובע ערער על קביעה זו והועלה ולעדת ערר בביטוח הלאומי, שם נקבעה נכותו האורטופדית הצמיתה בשיעור 30% בגין פגיעה בגב התחתון ולאחר שהופעלה תקנה 15 במלואה, הועמדה נכותו של התובע בשיעור של 46% לרבות הפגיעה בשיניו ובגבו התחתון.

לאחר מכן הגיש התובע תביעת פיצויים לבית המשפט כנגד מבטחת הרכב בביטוח חובה ובהתאם לדין הרי יש לעשות שימוש בקביעות הביטוח הלאומי לעניין נכותו עקב התאונה גם בתביעת הפיצויים כנגד מבטחת הרכב בביטוח חובה.

חברת הביטוח הנתבעת ביקשה להתיר הבאת ראיות שתכליתן לסתור את קביעת ועדת הערר, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ע"י מינויו של רופא מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי, לצורך קביעת נכותו של התובע בגין התאונה, הקשר הסיבתי בינה לבין נזקי הגוף של התובע והקשר לעברו הרפואי.

ערעורה של המבקשת על קביעתה של ועדת הערר נסוב על שני צירים:

האחד- הפער המהותי בין שיעור הנכות שקבעה לתובע ועדה זו, לעומת קביעת הועדה הראשונה מיוחס לפגם מהותי בקביעת הועדה ובפרט לאור העובדה שלפני לתאונה סבל התובע מגבו ולאור העובדה כי ועדת הערר התייחסה לממצאים רפואיים אשר לא הועלו בוועדה הראשונה.

השני- פגם מהותי נוסף מעלה המבקשת לאור פער ניכר בין קביעת הוועדות וייחוס פער זה לחוות הדעת של רופא מומחה פרטי מטעם התובע, שהוצגה בפני הועדה ואשר הטתה או השפיעה באופן זה או אחר על קביעת הוועדה.

בית המשפט דחה את בקשת חברת הביטוח וקבע כי תפקידה של ועדת הערר הינו לעמוד מחדש על מצבו של הנפגע, לרבות בדיקתו, בדיקת המסמכים הרפואיים ועיון מחדש בנתונים- אין מדובר בפגם מהותי כי אם באכיפת הסמכות אשר נתונה לה.

משום כך, אין בקביעתה של הועדה או בפער בין קביעתה לקביעת הועדה הראשונה משום הצדקה להבאת ראיות לסתור ואו לבטל את מסקנות הועדה הרפואית.

באשר לטענה כי קביעת הועדה נקבעה לאור חוות דעת של מומחה פרטי מטעם התובע אשר הוצגה בפני הוועדה, משיב בית המשפט כי הוועדה כלל לא אימצה את מסקנות חוות דעת זו ואף קבעה נכות גבוהה יותר מזו שהומלצה בחוות הדעת הפרטית.

ביחס לטענה כי לפני תאונת הדרכים כבר סבל התובע מכאבי גב, ועל כן אין לראות את התאונה כמקור הנזק, פסק בית המשפט כי "בהעדר הוכחה לקיומה של נכות רפואית ערב התאונה, לא ניתן לייחס לתובע נכות קודמת".

נוכח כך גם בתביעה אל מול חברת הביטוח בבית משפט קבע בית המשפט כי יש להשתמש בקביעת ועדת הערר של הביטוח הלאומי בקשר לשיעור נכותו של התובע עקב התאונה.

כשאדם מעורב באירוע של תאונת דרכים שמתרחש בזמן העבודה, כאמור, עליו לפנות להתייעצות עם עורך דין שעוסק בייצוג נפגעים עקב נזקי גוף אשר יכוונו באשר להמשך התביעה.

עורך דין בקיא בתחום נזקי הגוף מכיר את התנהלות הגורמים הרלוונטיים למקרה, כביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות ויכול לכוון באופן המיטבי את הנפגע לתביעה אפקטיבית אשר תמצה את זכויותיו מכל הגורמים האמורים וזאת מבלי לאבד זמן או זכויות.

 לקבלת סיוע משפטי בנושא תביעות נזיקין לחץ - יעוץ משפטי