תאונת דרכים היא תמיד אירוע טראומטי, כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים נגרמים לו נזקים שונים. החל בנזקים גופניים ועד נזקים נפשיים.
כאשר אנו מדברים על תביעה בגין נזק שנגרם כתוצאה מפגיעה עקב תאונת דרכים התביעה נעשית מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ראשית יש לבדוק האם האירוע הוא תאונת דרכים, שנית נבדוק האם השימוש ברכב מבוטח בביטוח חובה ואז הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.
השאלה השלישית היא גובה הנזק. הנזק מורכב מנזקים ישירים ועקיפים. וכולל בחובו אובדן השתכרות בעבר (מרגע הפגיעה ועד לדיון בבית המשפט) אובדן השתכרות עתידי (ממועד פסק הדין ועד לגיל פרישה) הפסדי פנסיה, עזרת צד ג' בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר ובעתיד, כאב וסבל ונזקים נוספים.
המקרה שמתואר בפסק הדין שמילוביץ נ' שירביט עוסק בתביעה שהגישה מרים שמילוביץ עקב תאונת דרכים שעברה בתאריך 01/05/05, הרכב בו נהגה התהפך והיא נפגעה בגב, בגפיים, בראש ובצוואר. התובעת הגישה תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומאחר והרכב בו נהגה היה מבוטח בביטוח חובה הדיון עסק בשאלת הנזק שנגרם בלבד.
מטעם בית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי, ד"ר נחשון רנד, המומחה מסר את קביעתו והצדדים הסכימו לנכות רפואית בגובה של 10% (נכות רפואית מהווה מרכיב כאשר מחליטים לגבי אובדן כושר עבודה,) והשאלה נותרה לגבי הנכות התפקודית שתהווה מוקד מרכזי בקביעת סכום הפיצויים.
