על אדם שנפגע בגופו בשל תאונת דרכים מוטלת חובת הקטנת נזק שפירושה נקיטת פעולות לאחר האירוע שיצמצמו את הנזק שנגרם לו, בין אם על ידי ניתוח ובין אם על ידי אמצעי אחר.
ההיגיון העומד בבסיס חובה זו הוא המחשבה כי אין זה הוגן להטיל על מזיק תשלום פיצויים בגין נזק שאת גובהו ניתן להפחית. בנוסף לכך, חובת הקטנת נזק מתמרצת את הנפגע לטפל במצבו ומונעת ממנו לקבל כספים אותם אין הצדקה שיקבל.
למרות זאת, לא ניתן לדרוש מהנפגע לעשות כל מאמץ כדי שיקטין את הנזק וימנע הטלת סכום פיצויים גבוה על המזיק. הסטנדרט שנקבע בבתי המשפט בישראל הוא סטנדרט הסבירות ולפיו על הנפגע לנקוט באמצעים סבירים כדי להקטין את ניזקו.
מידת הסבירות הנדרשת נקבעת בהתאם לנסיבות העניין, השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט כוללים בין היתר את מידת הסיכון שיש בהקטנת הנזק, הכאב, הסבל וסיכויי ההצלחה שלהם.
במקרים גבוליים יקבע בית המשפט האם מוטלת חובת הקטנת נזק בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם לתחושת הצדק המתקבלת מנסיבות המקרה.