בפסיקת בתי המשפט נקבעה זה מכבר אחריותו של משרד החינוך כמפעיל בתי ספר ומעסיק מורים לשלומם של תלמידי בתי הספר ומקרים בהם צוות המורים נהג באופן רשלני בהשגחה עליהם.
בפסק דין חדש של כבוד השופטת יעל וילנר מבית משפט המחוזי בחיפה (ת.א 915/02 ק.ג נ' מדינת ישראל משרד החינוך). נדון מקרה של פגיעה של תובע קטין, תלמיד בית ספר, מחפץ בעינו במהלך משחק עם בני כיתתו.
התלמידים נשלחו לבצע מטלה של הכנת שיעורי בית בכיתה ללא השגחת מורה ובמהלך שהותם שם נפגע התובע בעינו מידית של רוכסן של קלמר.
בית המשפט קבע כי הנתבעת, מדינת ישראל – משרד החינוך, התרשלה כאשר המורה הורתה לתלמידים בניגוד מפורש לתקנון בית הספר לשהות בכיתה ללא השגחת מורה או מבוגר אחראי ובשל רשלנות הנתבעת אירע הנזק. בית המשפט בפסק דינו קובע עוד כי ככל שהתלמידים צעירים יותר נדרשים פיקוח והשגחה הדוקה יותר עליהם שכן קיים חשש רב יותר להתנהגות מזיקה מצידם.
החידוש בפסק הדין הינו כי בית המשפט קבע כי ניתן לבסס את אחריות הנתבעת לא רק בגין עוולת הרשלנות אלא אף על בסיס הקשר החוזי אשר נוצר בין התלמיד והוריו לבין הנהלת בית הספר כי ההנהלה וצוות המורים תפקח ותשגיח על התלמידים בכל עת.
