הרקע העובדתי

התובעת פנתה לרופאת המשפחה שלה בתאריך 27.08.06 מאחר וחשה גוש בצד ימין. הרופאה הפנתה אותה לבדיקות נוספות בהן בדיקת ממוגרפיה, המצריכה קבלת אישור מטעם רופא כירורג.

ביום 30.08.06 נבדקה התובעת על ידי ד"ר ב. שחש שלושה גושים בשד ימין ושני גושים בשד שמאל של התובעת. לדברי ד"ר ב. כל הגושים היו גושים שומניים ולא נתגלו ממצאים חשודים. 

ד"ר ב. ציין כי עקב העובדה שהתובעת ירדה במשקלה באופן משמעותי בחודשים האחרונים ניתן פתאום לחוש בגושים וקבע לה מועד לבדיקה חוזרת כעבור שלושה חודשים.

בתאריך 28.11.06 חזרה התובעת לד"ר ב. ובוצעה לה בדיקה נוספת בה העלו הממצאים כי הגושים בקושי נמושים, כנראה כיוון ששבה ועלתה במשקל. לתובעת נקבעה ביקורת לחצי שנה מאוחר יותר.

כשבועיים לאחר מכן החלה התובעת להתלונן על כאבי גב ושיעולים שנעלמו ושבו במהלך מספר חודשים.  התובעת הופנתה לצילום בית חזה שלא העלה ממצאים חריגים ולבסוף גם לבדיקות CT  שנערכו ב 03.07.07 ובהן נמצאו תהליכים הגורמים ללחץ על השלד, אז הופנתה התובעת למיון אורתופדי.

במהלך האשפוז במחלקה האורתופדית בוצעה לה ממוגרפיה בה אותר גידול חודרני של צינורות החלב ונתגלה כי היא סובלת מ invasive ductal carcinoma עם גרורות בעמוד השדרה.

לטענת התובעת, בשלב זה סיכויי החלמה העומדים בפניה הם נמוכים מאוד.

פסיקת בית המשפט בתביעה בגין רשלנות באבחון סרטן השד

בית המשפט נדרש לשאלה האם התגלתה רשלנות רפואית בטיפולו של ד"ר ב. כאשר לא שלח את התובעת לבצע ממוגרפיה לאחר שתי הבדיקות שערך.

בית המשפט קבע כי למרות הטרגדיה הנוראה שפקדה את התובעת, כאשר באים לבחון את המקרה יש להתחשב בכלל המקרים הפוטנציאליים, בעלות כספית של הבדיקה, בסיכון שנשקף ממנה ובגיל החולה.

במקרה זה דובר באישה צעירה מאד, בשלב בו הסיכוי למחלת סרטן השד עומד על אחוזים בודדים.

פרט לכך, ביצוע הבדיקה לא היה מבטיח גילוי המחלה בשל מרקם השד בגיל כה צעיר ובנוסף, מדובר בבדיקה בה רמת הקרינה היא גבוהה ביותר, באופן המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד.

עוד קבע בית המשפט בהסתמך גם על תשובות של מומחה רפואי מטעם התובעת, כי גושים פנימיים בשד לא ניתן להרגיש ובוודאי לא בשד גדול כמו של התובעת.

נפסק, כי ייתכן מאוד שהגושים בהם חשה התובעת ואשר בגינם פנתה לרופא הם אותם גושים שומניים בהם חש הרופא, והעובדה שבסוף אכן חלתה התובעת בסרטן היא טראגית אך אינה מוכיחה רשלנות רפואית בטיפול.

בית המשפט קבע, כי הפגם שנפל בהתנהלות הרופא הוא רישום חסר אך כיוון שנפסק כי לא ארעה התרשלות בית המשפט יכול היה רק להעביר ביקורת על דרך פעולתו של הרופא.

נוכח האמור נפסק כי דין התביעה להידחות מאחר ולא ארעה התרשלות מצד הגורמים המטפלים פרט לחסר ברישום - מחדל אשר אינו מזכה בפיצויים כשלעצמו.

לאור המצב בו מצויה התובעת החליט בית המשפט כי אין לחייבה בהוצאות.

במידה ונפגעתם עקב התנהלות רשלנית של גורמים רפואיים מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית להתייעצות באשר לאפשרויות הפעולה העומדות בפניכם. 

לחצו לקריאת מאמר נוסף בנושא:

סרטן השד - אבחון לקוי ורשלנות רפואית

  לחצו לקבלת ייעוץ משפטי בתחום רשלנות רפואית