כאשר לחולה נגרם נזק גוף עקב איחור באבחון מחלה, עליו להוכיח כי הנזק התרחש כתוצאה ממחדל שביצע הרופא בעקבותיו חל העיכוב באבחון, וכי לו היה הרופא מאבחן את המחלה בזמן ניתן היה למנוע את הנזק או להקטינו.
בכל מקרה בו נבצר מהחולה להוכיח את טענותיו עקב רישום חסר של הרופא מתהפך נטל ההוכחה ועל הרופא להוכיח כי לא ארעה רשלנות רפואית בנסיבות.
המקרה שנדון בפסק הדין ב.י נ' שירותי בריאות כללית עסק בצעירה ילידת 1983, בת 27 בעת מתן פסק הדין, אשר חלתה בסרטן השד (Breast cancer) ותבעה את קופת החולים בטענה כי העיכוב באבחון המחלה הקטין את סיכויי ההישרדות שלה.
לחצו לקריאה מורחבת בנושאים:
