עונת הקיץ הארוכה בישראל מביאה לצערנו למקרי טביעה לא מעטים, שחלקם מסתיימים במקרי מוות טרגיים. החוק במדינה מאפשר לאדם שטבע או לשאריו להגיש תביעת פיצויים כנגד הרשות המקומית שתחת ריבונותה נמצא חוף הים שבו ארע מקרה הטביעה.
לצערנו, מקרים כאלה מתרחשים לאורך חופי הים התיכון מצפון ועד דרום, באילת, לחופי הכנרת ואף לחופיו של ים המלח.
עורך דין עופר סולר מסביר מתוך ניסיונו אודות זכויותיו של האדם שנגרמו לו נזקי גוף בעקבות טביעה בחוף רחצה מוכרז או בחוף ים שאינו מוכרז, בכל הנוגע לאפשרות להגיש תביעת נזיקין ולזכות בפיצויים.
רחצה בים או בבריכה היא אחת מפעילויות הנופש, הספורט והפנאי הפופולאריות ביותר אך גם בין המסוכנות שיש עד כדי סכנת חיים. חופי הים בישראל מחולקים לשלושה סוגים חופים מוכרזים, חופים שאינם מוכרזים וחופים אסורים לרחצה.
חופים מוכרזים הם חופים שחל עליהם חוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד-1964 ומכוח זאת יש בהם שירותי הצלה האחראים לבטיחות המתרחצים. חופי ים שאינם מוכרזים או אינם אסורים לרחצה הם חופים לפי החוק שבהם ניתן להיכנס למים אך הם מוגדרים כחופים שהכניסה בהם למים היא על אחריות המשתמש.
