תביעה בגין לידת תינוק עם שיתוק על שם ארב
אחד הסיבוכים הקשים במהלך לידה, אשר עלול לגרום לפגיעה משמעותית לילוד הינו שיתוק על שם ארב - erb's palsy. מדובר בפגיעה בשורשי העצבים הצוואריים של החוליות החמישית והשישית C5 ו-C6, אשר נגרמת עקב קושי במעבר הכתף של העובר דרך אגן אימו.
במקרה שנדון בעניינו של ט.ע נגד מדינת ישראל משרד הבריאות, השיתוק פגע בתינוק בעת לידה נרתיקית, למרות שהיה במצב עכוז ועקב כך הגישו הוריו בשמו תביעת רשלנות רפואית.
התובע נולד בלידת עכוז במצב FRANK, לאחר שאמו הגיעה לבית החולים כשהיא במצב של לידה פעילה, כשהראש של העובר היה במצב 2+S. קיימת מחלוקת האם הלידה ארכה 15 דקות או חצי שעה, אך כך או אחרת מדובר בלידה חטופה. התובע נולד בציוני אפגר נמוכים וכן כשהוא סובל מתסמונת שיתוק ארב ומכאן התביעה.
התובעים - התינוק והוריו, טענו כי ארעה רשלנות רפואית במהלך תקופת ההיריון ובלידה עצמה. לטענת האם, לא ניתן לה הסבר על כך שהעובר נמצא במצב עכוז וכן לא נמסר לה מידע על הנדרש לעשות במצב זה ועל האפשרויות אשר עומדות בפניה, אגב הפרת דרישת הסכמה מדעת.
לגרסתה, בעת הלידה מצבו של העובר אובחן באופן שגוי על ידי בית החולים ולכן לא הופנתה לביצוע ניתוח קיסרי והעובר הוצא ממנה בהפעלת כוח, אשר הוביל לשיתוק שנגרם לתינוק. לטענות התובעים צורפה חוות דעת מטעם פרופ' שרף.
מנגד טענו הנתבעים, כי על סמך הידע שהיה קיים בזמנו, מעקב הריון לא בוצע באופן רשלני בנסיבות המקרה ונעשה בהתאם לנדרש.
בנוסף נטען, כי לא התקיים קשר סיבתי וממילא לא הוכח הקשר בין טיב הטיפול אשר ניתן לאם לבין הנזקים שנגרמו לתינוק. מעבר לכך נטען, כי לא היה צורך לבצע באם ניתוח קיסרי ובהתחשב בנסיבות בהן האם בחרה להגיע לבית חולים רחוק מביתה, שעה שהעובר כבר החל לצאת, אין לה להלין אלא על עצמה.
פסיקת הערכאה המשפטית
בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות. למרות שנגרם נזק לתינוק, אין הנזק קשור לטיפול שקיבלה האם או לביצוע הלידה הנרתיקית בבית החולים.
בית המשפט מצא, כי הטיפול במסגרת מעקב ההריון לא היה לקוי בהתחשב בטיפול הרפואי הנהוג דאז.
כמו כן נקבע, כי התובעים ביססו טענותיהם על סמך חוות דעת רפואית רוויה בהשערות, אשר יוצאת מנקודת הנחה כי הנזק שאירע, שיתוק על שם ארב, היה חייב להיגרם כתוצאה מאופן חילוץ העובר בלידתו.
במהלך הדיון התברר, כי טענתה של התובעת לפיה לא נמסר לה מידע על כך שהעובר מצוי במצב עכוז אינה נכונה, שכן האחות שטיפלה בה העידה כי לא כך הדבר.
עוד התברר, כי פרופ' שרף שהעיד מטעם התובעים אמר במהלך החקירה כי מצב העכוז נשוא הנדון היה נוח יותר לביצוע לידה נרתיקית.
לעניין הטענה לפיה הפעלת כוח רב מהנדרש היא שגרמה לשיתוק על שם ארב נקבע, כי אין צורך לבצע בהכרח ניתוח קיסרי בהתעורר חשש לסיכון בלידה, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו, תוך הפעלת שיקול דעת.
בנסיבות המקרה, האם הגיעה באיחור ניכר לבית חולים רחוק מאוד מביתה, למרות שבית חולים פוריה קרוב למקום מגוריה באופן משמעותי, בשבוע 37 להריונה בחירת הצוות הרפואי לבצע את הלידה כפי שנעשתה הייתה סבירה וכמו כן, השיתוק עשוי להיגרם על ידי גורמים נוספים אשר לא הוכחו במהלך המשפט.
בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה לפיה הרופא המיילד אינו מנוסה דיו ולא נמצא מומחה בעת הלידה, שכן הוכח כי אותו רופא מיילד היה אחראי למאות לידות מוצלחות עובר ללידה נשוא התביעה.
עוד העלו התובעים טענת ליקויים בתיעוד הרפואי, לפיה הרשומות הרפואיות היו דלות ביחס למהלך הלידה ולכן יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים, להוכיח כי לא התרשלו.
כיוון שבית המשפט קבע כי לא הוכחה רשלנות בבחירת סוג הלידה, הרי שטענה זו 'נופלת' למעשה ואין בה ממש.
לפיכך, נקבע כי התובעים לא התרשלו במהלך ניהול מעקב הריון, בבחירת סוג הלידה ובגרימת שיתוק על שם ארב לתינוק והתביעה נדחתה.
מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי?
במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית בטיפול מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית בשלב מוקדם ככל הניתן.
עורך דין מומחה בענף זה יאסוף את הנתונים הרפואיים ויפנה אותך לקבל חוות דעת מטעם רופאים מומחים בתחום.
במידה ויסתבר שקיים בסיס לתביעה בעילת רשלנות רפואית בטיפול שניתן, יסייע עורך דין בהגשת תביעה נגד הרופא, קופת חולים או מוסד רפואי בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני וזאת עד להשגת מלוא הפיצויים המגיעים לך.
