שיתוק על שם ארב (Erb's Palsy) – האם מדובר ברשלנות רפואית?

מה זה Erb's palsy (שיתוק על שם ארב)?

אחד הסיבוכים הקשים במהלך לידה, אשר עלול לגרום לפגיעה משמעותית לילוד הינו שיתוק על שם ארב – Erb's Palsy. מדובר בפגיעה בשורשי העצבים הצוואריים של החוליות החמישית והשישית C5 ו-C6, אשר נגרמת עקב קושי במעבר הכתף של העובר דרך אגן אימו. במילים אחרות, אחת הסכנות הטמונות בלידה הינה קושי בחילוץ תינוק גדול מתעלת הלידה כאשר כתפי התינוק נתקעות ויש צורך לחלצו וליילדו על ידי שימוש בכוח מצד הצוות המיילד. כתוצאה מהלחץ הפיזי והמשיכה הכתפיים וחוליות עמוד השדרה הצווארי נפגעים ונגרם לו נזק עצבי בזרוע אשר עלול לגרום לשיתוק של יד התינוק לכל ימי חייו ונכות קשה – Erb's Palsy.

תביעות ופסקי דין

תביעה בעקבות שיתוק על שם ארב ועמדת בית המשפט

פסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה מאת כבוד השופט יגאל גריל עוסק בתביעה בטענת רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לתינוק לשיתוק של ארב בידו (ת.א 852/04 עלי מוחמד נ' מדינת ישראל משרד הבריאות).

פסק דין ט.ע נגד מדינת ישראל משרד הבריאות – פגיעה בתינוק

במקרה שנדון בעניינו של ט.ע נגד מדינת ישראל משרד הבריאות, השיתוק פגע בתינוק בעת לידה נרתיקית, למרות שהיה במצב עכוז ועקב כך הגישו הוריו בשמו תביעת רשלנות רפואית.

התובע נולד בלידת עכוז במצב FRANK, לאחר שאמו הגיעה לבית החולים כשהיא במצב של לידה פעילה, כשהראש של העובר היה במצב 2+S. קיימת מחלוקת האם הלידה ארכה 15 דקות או חצי שעה, אך כך או אחרת מדובר בלידה חטופה. התובע נולד בציוני אפגר נמוכים וכן כשהוא סובל מתסמונת שיתוק ארב ומכאן התביעה.

התובעים – התינוק והוריו, טענו כי ארעה רשלנות רפואית במהלך תקופת ההיריון ובלידה עצמה. לטענת האם, לא ניתן לה הסבר על כך שהעובר נמצא במצב עכוז וכן לא נמסר לה מידע על הנדרש לעשות במצב זה ועל האפשרויות אשר עומדות בפניה, אגב הפרת דרישת הסכמה מדעת.

לגרסתה, בעת הלידה מצבו של העובר אובחן באופן שגוי על ידי בית החולים ולכן לא הופנתה לביצוע ניתוח קיסרי והעובר הוצא ממנה בהפעלת כוח, אשר הוביל לשיתוק שנגרם לתינוק. לטענות התובעים צורפה חוות דעת מטעם פרופ' שרף.

מנגד טענו הנתבעים, כי על סמך הידע שהיה קיים בזמנו, מעקב הריון לא בוצע באופן רשלני בנסיבות המקרה ונעשה בהתאם לנדרש.

האם רשלנות רפואית בלידה גרמה לשיתוק ע"ש ארב? תקציר פסק הדין

כל יולדת המגיעה לחדר לידה מצפה לקבל את הטיפול הטוב ביותר. אולם, למרבה הצער מתרחשים אירועים בהם בסופו של יום נולד תינוק הסובל ממומים.

בהליך ת"א 1288-04 פייקין בראודה ואח' נ' שירותי בריאות כללית, דן בית המשפט באירוע בו נולדה תינוקת הסובלת מפגיעה, אך נקבע כי חרף אותו מום, הליך הלידה היה סביר והצוות הרפואי פעל באופן ראוי.

התובעים במקרה זה הינה הורים ובתם. הבת יצאה לאוויר העולם בלידה רגילה ובסמוך לאחריה התברר כי נולדה עם שיתוק על שם ארב – erb's palsy, בצד ימין של גופה.

טענות הצדדים ופסיקת בית המשפט בתביעה

במהלך המשפט הועלו מספר טענות מצד התובעים כלפי בית החולים סורוקה, אשר יפורטו להלן.

ראשית, הועלתה טענה כי אירעה רשלנות רפואית ולכן התינוקת נולדה עם שיתוק על שם ארב. לגישת התובעות, התינוקת הייתה מקרוזומית, כלומר, במשקל שמעל 4.5 ק"ג ובמצב זה חובה על הצוות הרפואי להפנות את היולדת לביצוע ניתוח קיסרי ולא להסתפק בלידה רגילה.

__________________________________________________________________________________________

מה עוד צריך לדעת?

האפשרות של כליאת כתפיים בתוך תעלת הלידה ניתנת לחיזוי לקראת הלידה. אם זה המצב המובחן נדרשת לידה בניתוח קיסרי ולא לידה רגילה לאור הסכנה לשיתוק יד היילוד. במקרים בהם הצוות הרפואי מזהה את הסימנים המעידים לקראת לידה מסוג זה ובכל זאת פועל בניגוד לפרוטוקול הרפואי, ניתן לייחס לו רשלנות רפואית בלידה בה הכתפיים נתקעות בתעלת הלידה.

לצד הפגיעה הפיזית והמוטורית ממנה עלול לסבול היילוד עם תסמונת ארב, אין לשלול פגיעה נפשית במהלך חייו. ילד שידו תקועה, מוגבלת ואינה מתפקדת עלול לסבול מדחייה חברתית, חוסר רצון לשתפו בפעילות קבוצתית הואיל והמגבלה שלו עלולה להקשות על הישגי הקבוצה. מכאן ועד לדחייה חברתית ופגיעה בדימוי העצמי, הדרך קצרה.