טיפולי פוריות - רשלנות של רופא
עקרות (infertility) היא חוסר היכולת ללדת ילדים בשל אי פריון. העקרות כמחלה ידועה עוד משחר ההיסטוריה הכתובה והיא הסבה ועודנה מסבה צער רב לנשים הלוקות בה.
בשנים האחרונות ועקב התקדמות הטכנולוגיה הרפואית התפתחו טיפולי פוריות חדשניים המאפשרים לנשים עקרות להגשים את חלומן להיות אמהות ולתת חיים. עם זאת, לעיתים טיפולי הפוריות הללו כושלים ולעיתים כישלונם עלול אף לגרור אחריו נזק ממשי לגוף ולנפש.
במאמר זה נבחן אימתי טיפול אי פריון שכשל מצמיח תביעה ברשלנות כנגד הרופאים שביצעו אותו, ונראה כיצד בתי המשפט פסקו במקרים בהם תביעות רשלנות כאמור הגיעו לפתחם.
אילו טיפולי פוריות קיימים כיום?
נהוג לחלק את טיפולי הפוריות לשני סוגים עיקריים:
- הפריה תוך רחמית (Non IVF) - טיפולים שמטרתם טיפול בבעיות ביוץ והזרעה בתוך הרחם עצמו
- הפריה חוץ גופית (IVF) – מבוצעת באמצעות הוצאת ביציות מהרחם, הזרעתם והחזרתם לרחם לאחר מכן. הפריה חוץ גופית מומלצת בעיקר מקום שבו קיים מום בחצוצרות ו/או לנשים עם איכות ביצים ירודה
מעבר לטיפולים אלו, בשנים האחרונות עלה קרנו של הטיפול האלטרנטיבי באי פוריות, וכיום נהוג לשלב אותו כחלק אינטגראלי מהטיפולים הקונבנציונאליים.
אילו סיכונים רפואיים אופייניים לטיפולי פוריות?
מעבר לשחיקה הפיזית והנפשית שכרוכים מטבעם בטיפולי הפוריות קיימים גם סיבוכים רפואיים לא פשוטים אשר עלולים להתרחש כתוצאה מעריכת טיפולים כאמור למשל:
- התנפחות השחלות והצטברות נוזלים בבטן הנגרמים עקב תגובות גירוי של הגוף לתרופות להשהיית ביוץ
- לידות מרובות ילדים ולידות פגים
- דימום או זיהום כתוצאה מדקירת השחלה במהלך הטיפולים
מתי ניתן לקבוע כי נזק כאמור או נזקים אחרים כתוצאה מטיפול פריון נגרמו ברשלנות?
לצורך ביסוס תביעת רשלנות יש להוכיח כי הרופאים חרגו מסטנדרט התנהגות סביר ושחריגה זו גרמה נזק לפציינט.
שבטיפולי פוריות עסקינן, יש להראות באמצעות חוות דעת של רופאים לתחום כי במצב הספציפי שנוצר פעל הרופא המטפל באופן לא סביר ושפעולה זו גרמה נזק ממשי למטופלת.
דוגמאות למקרי רשלנות באי פריון שהגיעו לבית המשפט
בת"א 010447/97 הגיעה לפתח בית המשפט תביעת רשלנות רפואית שעסקה באי פריון. במקרה זה, אישה ביצעה הפריה חוץ גופית שבמהלכה ארבע ביציות מופרות הושתלו בגופה.
בשבוע ה-15 להריונה, ובהמלצת רופאיה, אושפזה התובעת לביצוע דילול העוברים מארבעה לשניים. בטרם כניסתה לחדר הניתוח ובהיותה מטושטשת מחומר ההרדמה הוחתמה המטופלת על טופס הסכמה לניתוח.
לאחר שחרורה של האישה לביתה, היא החלה מדממת ולמצער הפילה את העוברים המושתלים.
התובעים (האישה ובעלה) טענו כי הם לא הסכימו מדעת לניתוח האמור, וכי בית החולים והרופא המטפל לא ציינו בפניהם את חוסר ניסיונם בתחום הפריון ואת הסיכונים הנובעים מהליך הדילול אותה ביצעה המטופלת.
בית המשפט קיבל טענות אלו וקבע כי אכן במקרה דנן לא הייתה הסכמה מדעת של התובעים לניתוח הדילול שבוצע ועל כן על בית החולים לפצותם בגין רשלנות. סכום הפיצוי שנפסק בתיק היה כאמור 200,000 ₪.
עם זאת, כמובן שלא כל ניתוח או טיפול לפריון האישה שנכשל הוא רשלנות ויש לבחון כל מקרה לאור עובדותיו הספציפיות.
כיצד תבדקו אם אתם זכאים לפיצוי בגין רשלנות בטיפולי פריון?
דרך המלך לבדיקת זכאות לפיצוי כספי בגין רשלנות רפואית היא התייעצות עם עורך דין מהתחום. לאחר שמיעת העובדות, ימליץ עורך הדין על המשך נקיטת צעדים משפטיים.
במקרה בו עורך הדין סבור כי המקרה מעלה שאלה כבדה בנוגע לאחריותם של הרופאים לנזק הוא ישלח את הפציינטית לחוות דעת רפואית ועל סמך זאת יעריך את סיכויי התביעה וגובה הפיצוי המשוער העתיד להתקבל ממנה.
לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ליחצו: יעוץ משפטי
