רשלנות בטיפול להוצאת שברי זכוכית מפצע
כאשר אדם עובר טיפול רפואי הוא סבור ומקווה שקיבל את הטיפול הטוב. גם כאשר אדם סובל מכאבים לאחר טיפול, ניתן להניח כי הוא ייחס את הכאבים לכאבים הרגילים מהם סובלים לאחר הליך רפואי ולא יסיק בהכרח כי הטיפול הרפואי בו לא היה נכון וכי התגלתה רשלנות רפואית בטיפול.
פסק הדין ארז ארבל נ' אורט ישראל בית ספר טכנולוגי עירוני ושירותי בריאות כללית, עסק במקרה כדלקמן:
ארבל יליד 1982 היה בזמנים הרלוונטיים למקרה תלמיד כיתה י"ב במגמה ללבורנטים בבית הספר אורט. ביום 03.04.00 במהלך ניסוי במעבדה לכימיה, ניסה ארבל לחבר קצה של פיפטה למשאבת גומי, הפיפטה נשברה וחדרה לכף ידו השמאלית.
ארבל הובהל למרכז הרפואי לין בחיפה, אשר שייך לשירותי בריאות כללית אל מחלקת תאונות, הוא קיבל טיפול ושוחרר. לאחר חמישה חודשים אשר במהלכם סבל מכאב עז בידו, פנה ארבל למרפאת לין, שם אותר רסיס זכוכית שנשאר בידו והומלץ לו לבצע ניתוח להוצאת הרסיס. התובע חשש וביצע את הניתוח רק לאחר חודש וחצי.
ארבל תבע את בית הספר באחריות לאירוע עצמו ולשבירת הפיפטה. הוא טען כי הפיפטה הייתה סדוקה וכן כי בית הספר לא ניהל רישום לגבי האירוע ובכך גרם לו לנזק ראייתי.
את שירותי בריאות כללית תבע ארבל בטענת רשלנות רפואית בטיפול, משום שבעת שהגיע ללין לא נערך לו כל צילום רנטגן ובוצעה בדיקה ויזואלית בלבד שאינה מספקת וכן לא הופנה לרופא מומחה.
מומחה רפואי מטעם התובע, ד"ר חיים ויינברג, קבע לתובע נכות בשיעור של 20%. מומחה מטעם חברת כלל, אשר מבטחת את תלמידי חיפה בביטוח תאונות אישיות, פרופסור שטיין, העריך את נכותו של התובע 15% ושהנכות הייתה יכולה להיות פחותה אם הרסיסים היו מוצאים בזמן.
בית הספר הציג חוות דעת מומחה, לפיה הנכות עומדת על 5% בלבד ובעזרת ניתוח מתקן ניתן להפחיתה ל-0%.
בית המשפט קבע כי לא הייתה התרשלות מצד בית הספר, התובע עצמו העיד כי הוא תלמיד מצטיין הלומד במגמה כבר שלוש שנים וכי באותו יום לא אירע כל אירוע מיוחד ולכן קבע בית המשפט כי לא הייתה התרשלות מצד בית הספר. בית המשפט העיר לגבי החשיבות של רישום ומעקב לאחר אירועים מסוג זה, אך נקבע כי היעדר הרישום במקרה זה לא גרם לתובע כל נזק.
התביעה כנגד בית הספר נמחקה. בית המשפט קבע עוד כי הנתבעת השניה, שירותי בריאות כללית, התרשלה כלפי התובע כאשר לא הפנתה אותו לרופא מומחה והסתפקה בבדיקה ויזואלית בלבד כאשר הייתה צריכה להפנותו לצילום רנטגן.
בית המשפט קבע את נכותו הרפואית של התובע ב-15% ואת נכותו התפקודית ב-10%. כאשר חצי מהנכות מיוחסת לאירוע עצמו וחצי לעיכוב בהוצאת הרסיסים. בית המשפט התייחס גם לעובדה כי התובע השתהה כחודש וחצי עד לביצוע הניתוח, אך קבע כי אין חובה עליו לבצע ניתוח מתקן, כך שבסופו של דבר לנתבעת יוחס שליש מהאחריות לנזק.
כך קבע בית המשפט לגבי הפיצויים
בית המשפט קבע את הפיצויים כדלקמן:
- 70,000 ₪ כאב וסבל.
- 100,000 ₪ אובדן השתכרות.
- 10,000 ₪ עזרת צד ג' ונסיעות.
סה"כ 180,000 ₪, מתוכם תשלם הנתבעת לתובע כשליש 60,000 ₪.
כמו כן, ישלם התובע לנתבע 1 הוצאות משפט ושכ"ט והנתבעת 2 תשלם שליש מהוצאות המשפט ושכ"ט עורך דין לתובע.
בכל מקרה של חשד לנזק עקב טיפול רפואי כושל, כדאי לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לקבלת ייעוץ.