התובע ספג בתאונה פגיעת ראש קשה מאוד ובעקבותיה עבר תהליך שיקום ארוך שבמהלכו מצבו הדרדר מכל הבחינות.

התובע טען בפני בית המשפט כי הוא סובל בשל פגיעתו בתאונת הדרכים משתי נכויות שונות, שמקורן אחד:

האחת נכות פסיכיאטרית והשנייה נכות נוירולוגית, כאשר שתי הנכויות נובעות מהנזק לראשו בזמן התאונה.

הנתבעת לעומת זאת טענה, כי יש חפיפה בין הנכות הפסיכיאטרית שנקבעה לבין הנכות הנוירולוגית שנקבעה היות ששתיהן הושתתו על אותה תקנות בתקנות הביטוח הלאומי.

בית המשפט נדרש לפיכך למספר סוגיות העולות כתוצאה מהפגיעה בראש:

כיצד יש לאבחן את נכותם התפקודית של נפגעי הראש? על פי איזה סעיף ליקוי יש לקבוע נכות זו? מהי האבחנה שבין הפגיעה הנוירולוגית קוגנטיבית, לפגיעה נפשית? ואימתי תיווצר חבות של הפוגע בגין נכות קודמת לאור עקרון הגולגולת הדקה?

בית המשפט קבע כי בפגיעות ראש קשה לאבחן בין מאפייני פגיעה נוירולוגית לבין פגיעה נפשית. בפסיקה הנשענת על חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום, נמתח גבול בין פגיעה נוירולוגית לנפשית באופן שבו הפגיעה הנוירולוגית נובעת מהפגיעה האורגנית, ואילו הפגיעה הנפשית מיוחסת למצבו הריגשי של הנפגע.

בבואו לקבוע את שיעור הנכות הצמיתה לנפגע, מתיחס בית המשפט ל"עקרון הגולגולת הדקה". עקרון זה קובע כי כשתוצאת נזק גדולה מזו הצפויה והסבירה נוכח פגיעה כלשהי אצל אדם ממוצע, אולם מוכח כי הנזק הינו אכן תוצאה של התאונה על הרקע הפיזי או הנפשי המייחדים את התובע, אזי על המזיק לפצות את הניזוק במלוא הנזק.

כלומר גם אם הנזק שאירע עקב התאונה אצל הנפגע הינו גדול במיוחד מהצפוי והרגיל וזאת בשל נתוניו המיוחדים של הנפגע עדיין על הנתבע לפצות את הנפגע על מלוא הנזק שנגרם לו.  

בפסק הדין, דעת מומחית מטעם בית המשפט לעניין, קבעה כי שיעור הנכות הנוירולוגית/פסיכיאטרית לנפגע עומד על 70% לצמיתות, כאשר  15% מתוכם התקיימו עוד לפני התאונה לתאונה. כלומר, בעקבות תאונת הדרכים נוצרה לנפגע נכות בשיעור של 55% .

לאחר בדיקה מדוקדקת שערך בית המשפט ולאור ממצאי מבדקים קוגנטיביים שנערכו לנפגע טרם התאונה, והשוואתם לממצאי מבדקים כאלו שנערכו לאחר התאונה, קבע בית המשפט כי במקרה הזה אין מקום להחיל את עקרון הגולגולת הדקה וכי מתקבלת קביעתה של המומחית בעניין שיעור הנכות שנקבע.

מומחים שונים הגדירו איש בתחומו את שיעור הנכות הצמיתה שנגרמה לתובע בעקבות התאונה, בתחומי הפלסטיקה, האורטופדיה וכו' ולאור כל חוות הדעת והאומדנים קבע לבסוף בית המשפט שיעור נכות צמיתה של 62.7%.

כמו כן הכיר בית המשפט ב-368 ימי אשפוז, לרבות אשפוז יום, ולבסוף דן בית המשפט בנושא הנכות התפקודית. במקרים של פגיעת ראש נוכח מורכבות הפגיעה ומשמעותה, יתכן שהנכות התפקודית חורגת מהנכות הרפואית.

במקרה שלפנינו נקבע על ידי בית המשפט כי שיעור הנכות התפקודית עקב תאונת הדרכים הינו 70%.

לאחר קביעת סוגי הנכות ושיעוריהן, עבר בית המשפט לקביעת גובה הפיצויים בגין ראשי הנזק הבאים:
 

• פיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר- 282,666 ש"ח
• פיצוי בגין אובדן הכנסה עתידית – 1,363,826 ש"ח
• פיצוי בגין פנסיה – 132,136 ש"ח
• פיצוי בגין עזרה – 1,320,204 ש"ח
• פיצוי בגין שיחות טלפון עודפות- 25,000 ש"ח
• פיצוי בגין ניידות- 450,000 ש"ח
• פיצוי בגין טיפולים רפואיים ותרופות- 250000 ש"ח
• פיצוי בגין הצלקת- 12000 ש"ח
• פיצוי בגין כאב וסבל-200,475 ש"ח

סך הפיצוי אשר נפסק לתובע עקב פגיעתו בתאונת הדרכים עמד על סכום של 4,036,307 ש"ח.

אדם שנפגע עקב תאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף צריך לפנות ללא דיחוי אל עורך דין הבקי בתחום נזקי גוף ובנושא תאונות דרכים. עורך הדין יאסוף את כל החומר הרלוונטי לתאונה וכן את כל התיעוד הרפואי מרגע התאונה והלאה, ויוועץ במומחים בתחומים הרלוונטיים ואז יכוון את הנפדע שלו לגבי המשך הליך התביעה.

למידע נוסף בנושא תאונות דרכים לחץ: תאונת אופנוע

קיראו על: רשלנות רפואית בזמן ניתוח ראש - נוירוכירורגיה