הדבקות בזיהום ומקרי רשלנות רפואית
זיהום (בלעז – infection) הוא פלישה של אורגניזם חי לתוך גוף האדם. האורגניזמים הפולשים שגרמו לזיהום מתרבים ופוגעים בגוף באמצעות הרס תאים חיים או הפרשת רעלנים. אחת מהדרכים הנפוצות והידועות ללקות בזיהום נגרמת עקב מעבר של הפולשים המזיקים לתוך הגוף דרך פצע או חתך. אחד מהמקומות שבהם אדם נמצא בסכנה הגדולה ביותר של ללקות בזיהום הוא דווקא בית החולים.
הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
- צפיפות ביה"ח מאפשרת לפולשים הזעירים מעבר בין גוף לגוף
- ביה"ח בהגדרה מקיים פוטנציאל מסוכן של העברת זיהומים וזאת בשל ההליכים הרפואיים הננקטים בו באופן שכיח (ואשר כרוכים בביצוע חתכים)
במרבית המקרים נזק הנגרם מזיהום הוא קל וניתן לטיפול כעבור זמן קצר בהינתן תרופות מתאימות. עם זאת ישנם מקרים ואף לא מעטים בהם זיהום עלול לגרום לנזק משמעותי ואף למוות.
האם על בית החולים חלה חובה למנוע זיהום בית כתליו?
בערעור אזרחי 206/89 חמוטל רז נגד בית החולים אלישע (להלן פרשת רז), קבע הנשיא העליון דאז מאיר שמגר, כי על בית החולים להקפיד ולפקח כי כל האמצעים הרפואיים שבתחומו ובכלל זה כפפות הרופאים, כלי האוכל, המקלחות וכלי הסניטציה עברו חיטוי כנדרש.
מכך מקום בו נמנע בית החולים מלבצע חיטוי כאמור הוא צפוי להיחשב כרשלן ויהיה חשוף לתביעות פיצויים של פציינטים שלקו בזיהום במהלך אשפוזם.
מדוע כאשר מדובר בזיהום שהתרחש בבית החולים קל יותר לבסס תביעת רשלנות רפואית?
הסיבה לכך נעוצה בסעיף 41 לפקודת הנזיקין אשר קובע כי במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות יועבר נטל ההוכחה מהתובע פיצויים לנתבע בגינם.
כלל זה, נקרא הדבר מעיד על עצמו (בלטינית - Res Ipsa Loquitur) – ובתי המשפט השתמשו בו במספר מקרים, בכדי להקל עם התובע בהוכחת התביעה.
קיראו בהרחבה על: רשלנות במניעת זיהום לאחר גרידה הובילה לכריתת רחם
כלל זה יושם גם בפרשת רז שם נקבע כי במקרה בו אדם לקה בזיהום במהלך שהותו בבית החולים יועבר נטל ההוכחה משכמו לשכם בית החולים.
אם כך הלכת רז, שינתה לטובה את מצב התובעים שלקו בזיהום מול בית החולים, וכיום זהו אחד מהתביעות הנפוצות ביותר שמוגשות בתחום הרשלנות הרפואית.
האם גם על הרופא המטפל עצמו חלה חובה להקפיד על עבודה נקייה באמצעים שעברו חיטוי?
מצופה מרופא סביר לדעת ולהבין כי סביבת עבודתו חושפת את הפציינט לסכנת זיהום. מכך, במקום בו רופא לא הקפיד על חיטוי כנדרש, הוא סטה באופן רשלני מדרך ההתנהגות המקובלת והמצופה ממנו.
לקריאה נוספת: אוסטאומיליטיס בעקבות זיהום לאחר ניתוח
עם זאת, יש לזכור כי לא ניתן למנוע זיהום בבתי חולים באופן מוחלט, וכי לא כל הידבקות בזיהום תהווה רשלנות רפואית המולידה תביעת פיצויים.
האם כדאי להסכים לפשרה עם ביה"ח מקום בו נדבקתי בזיהום במהלך האשפוז?
ראינו כי תביעה במקרה של זיהום – היא תביעה חזקה, בעלת סיכויים רבים לצלוח. בתי החולים מודעים לעובדה זו גם כן, ועל כן לעיתים רבות הם ינסו למזער את הנזק באמצעות הצעת פשרה מהירה לאדם שלקה בזיהום בתחומם.
בכגון דא, לא מומלץ להתפתות להצעה באופן מיידי מה שכן מומלץ זה להיוועץ עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית, שכן באמצעות יעוץ מקצועי ונבון תזכו במקסימום הפיצוי ובמינימום זמן.
