זיהום (בלעז – infection) הוא פלישה של אורגניזם חי לתוך גוף האדם. האורגניזמים הפולשים שגרמו לזיהום מתרבים ופוגעים בגוף באמצעות הרס תאים חיים או הפרשת רעלנים. אחת מהדרכים הנפוצות והידועות ללקות בזיהום נגרמת עקב מעבר של הפולשים המזיקים לתוך הגוף דרך פצע או חתך. אחד מהמקומות שבהם אדם נמצא בסכנה הגדולה ביותר של ללקות בזיהום הוא דווקא בית החולים.
הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
- צפיפות ביה"ח מאפשרת לפולשים הזעירים מעבר בין גוף לגוף
- ביה"ח בהגדרה מקיים פוטנציאל מסוכן של העברת זיהומים וזאת בשל ההליכים הרפואיים הננקטים בו באופן שכיח (ואשר כרוכים בביצוע חתכים)
במרבית המקרים נזק הנגרם מזיהום הוא קל וניתן לטיפול כעבור זמן קצר בהינתן תרופות מתאימות. עם זאת ישנם מקרים ואף לא מעטים בהם זיהום עלול לגרום לנזק משמעותי ואף למוות.
האם על בית החולים חלה חובה למנוע זיהום בית כתליו?
בערעור אזרחי 206/89 חמוטל רז נגד בית החולים אלישע (להלן פרשת רז), קבע הנשיא העליון דאז מאיר שמגר, כי על בית החולים להקפיד ולפקח כי כל האמצעים הרפואיים שבתחומו ובכלל זה כפפות הרופאים, כלי האוכל, המקלחות וכלי הסניטציה עברו חיטוי כנדרש.
