פגיעה במיתרי הקול בעת הרדמה
אחת הטענות השכיחות בתביעות רשלנות רפואית היא טענה בדבר חוסר הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
חוק זכויות החולה מחייב את הרופאים להציג בפני המטופל את כל אפשרויות הטיפול העומדות בפניו וכן את הסיכונים הקיימים כאשר הוא בוחר בטיפול מסוים. במידה והמטופל אינו מקבל הסבר על כל אפשרויות הטיפול ואת הסיכונים הכרוכים בכך, ומתרחש בעת הטיפול סיבוך אשר גורם לנזק יוכל המטופל לטעון כי בוצע בו טיפול ללא הסכמה מדעת.
פיצוי עקב עילה של הסכמה מדעת ינתן אם יצליח התובע להוכיח קשר סיבתי בין העדר מתן המידע לבין הנזק כלומר כי במידה והיה מוצג בעיניו כל המידע הרלבנטי, היה בוחר בדרך טיפול אחרת או נמנע מצורת הטיפול שניתנה לו או אף נמנע בכלל מקבלת טיפול נוכח הסיכון בכרוך בטיפול.
עם זאת, בשנים האחרונות חלה תפנית בפסיקת בתי המשפט בישראל. אלו הציגו ראש נזק חדש שניתן לקבל בגינו פיצוי בתביעות רשלנות רפואית, ראש נזק הנקרא "פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו".
הדבר העומד בבסיסו של ראש נזק זה הוא הפגיעה בכבוד האדם, כך שלפי פסיקת בית המשפט נפגע כבודו עקב כך שקיבל טיפול רפואי ללא שהסכים לכך בידיעה ברורה.
על מנת לקבל פיצוי בגין ראש נזק זה של פגיעה באוטונומיה לא נדרש להוכיח את הקשר הסיבתי שבין הפגיעה באוטונומיה לבין הנזק כלומר גם אם בית המשפט משתכנע כי על אף שלא ניתן למטופל ההסבר הנדרש על הטיפול וסיכוניו הרי שאילו היה ניתן ההסבר יש להניח כי המטופל היה בוחר "לקחת סיכון" ולבצע את הטיפול על הסיכון הכרוך בו עדיין זכאי המטופל לפיצוי על עצם אי מתן ההסבר, אם כי פיצוי אשר אינו משקף את מלוא הנזק שנגרם לו.
סוגיית הסכמה מדעת - פגיעה באוטונומיה בעת ניתוח
כך קרה בתביעה ת"א 28900/01 לידור רואס נ' מדינת ישראל.
מעוניינים במידע נוסף ותשובות? לחצו - פורום רשלנות רפואית
במקרה זה, נדרשה התובעת לבצע ניתוח קיסרי caesarean section בלידת בנה הבכור. הרופאים הציבו בפניה שתי אפשרויות לביצוע ההרדמה - הרדמה אפידורלית חלקית או הרדמה כללית מלאה.
התובעת בחרה לבצע הרדמה כללית מלאה וכתוצאה מכך, לאחר הלידה, סבלה מצרידות עקב הכנסת צינור הנשמה (טובוס), צרידות שהתבררה כנזק תמידי שנגרם לה במיתרי הקול.
בעקבות זאת טענה התובעת לחוסר הסכמה מדעת לביצוע ההרדמה כיון שלא הוסבר לה על ההבדלים שבין שני סוגי ההרדמות ולכך שלא הוסבר לה שהרדמה כללית יכולה לגרום לפגיעה במיתרי הקול.
בית המשפט קיבל את טענתה של התובעת בדבר חוסר ההסכמה. ראשית קבע כי לא די בהסכמה פורמאלית כפי שנתנה התובעת לביצוע ההרדמה אלא נדרשת הסכמה לאחר הסבר מפורט בדבר הסכנות הנשקפות מהטיפול ובדבר דרכים אלטרנטיביות לביצוע הטיפול.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת לפיה עקב הנדירות של פגיעה במיתרי הקול בהרדמה כללית, לא היה צורך בידוע של התובעת בדבר הסיכון. בהקשר לכך קבע כי כאשר יש דרכים אלטרנטיביות לטיפול, יש חובה לידע את המטופל בדבר כל הסיכונים הנשקפים מהטיפול ולא לפסוח על אף סיכון.
הכלל שעמד לנגד עיניו של בית המשפט היה כי ככל שהבחירה בין שיטות טיפול היא רחבה יותר, כך גוברת מתרחבת גם חובת הגילוי.
לאחר מכן בחן בית המשפט את הקשר הסיבתי שבין אי הידוע בין ביצוע הטיפול וקבע כי גם אם היו מיידעים את התובעת בדבר הסיכון, היא הייתה מבצעת את הניתוח הקיסרי בהרדמה כללית ולפיכך לא ניתן לתובעת פיצוי מלא על הצרידות שנגרמה לה.
יחד עם זאת החליט מבית המשפט על מתן פיצויים לתובעת בגין פגיעה באוטונומיה, וזאת עקב שיקולים של כבוד האדם וזכותו של האדם על גופו, והבהיר כי פיצוי מעין זה נובע מהפגיעה בדברים אלה.
במידה ונפגעו זכויותיך בעת טיפול רפואי פנה אל עורך דין מנוסה העוסק בתביעות רשלנות רפואית לצורך יעוץ משפטי.
לקריאה נוספת בנושא ליחצו: רשלנות רפואית בלידה
לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי
