בתאריך 17.04.00 פנתה זולפו לד"ר פרוסט והתלוננה על דימום רקטלי ועצירות. ד"ר פרוסט ביצעה בדיקה בה לא נתגלו ממצאים מחשידים וטיפלה בה בדיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ונרות (מאחר וזה היה הביקור היחיד אצל ד"ר פרוסט נמחקה התביעה נגדה).

בתאריך 01.05.00 פנתה זולפו למרפאה השייכת לקופת חולים מכבי ונבדקה על ידי רופאת המשפחה ד"ר אילשיין והתלוננה על טנזמוס (זהו מצב בו יש צורך דחוף ללכת לשירותים אך בפועל אין יציאה, זהו צורך מדומה, התופעה אינה מזיקה, אך היא מפריעה ולרוב מעידה על מצב דלקתי) וכאב בטן.

ד"ר אילשיין הפנתה את זולפו לבדיקת מעבדה בה נמצאה רמת המוגלובין נמוכה מעט, אך הבדיקה לא נמסרה במסודר לרופאים המטפלים.

בהמשך פנתה זולפו מספר פעמים למרפאת קופת החולים והתלוננה על כאבי ראש, כאשר לא ברור האם התלוננה גם על עצירות וכאבי בטן, לדברי ד"ר צביאלי שזולפו נבדקה על ידיו לא נרשמו תלונות כאלה.

בתאריך 03.08.00 פנתה זולפו שוב לד"ר אילשיין שרשמה לה תרופה לטיפול בעצירות.כחמישה ימים לאחר מכן נבדקה שוב רמת ההמוגלובין של גב' זולפו שיצאה נמוכה גם היא.

בתאריך 12.11.00 נבדקה זולפו על ידי ד"ר מרינה רסקינד שהפנתה אותה לבדיקה גסטרו-אנטרולוגית. בדיקת קולונסקופיה בוצעה כחודש לאחר מכן והעלתה כי זולפו סובלת מגידול סרטני בגובה של 15 סנטימטר מעל פי הטבעת.

זולפו אושפזה בתאריך 20.12.00 ונותחה מספר ימים לאחר מכן, במהלך הניתוח התגלה גידול סרטני נוסף באונת הכבד השמאלית.

זולפו החלה לקבל טיפולים כימותרפיים ובתאריך 03.06.01 נכרתה אונת הכבד השמאלית.

למרות המשך הטיפולים הכימותרפיים המשיכה המחלה להתפשט במהירות ונגלו גרורות בריאות ובמוח. זולפו טופלה בהקרנות למוח אך אלו לא עזרו והיא נפטרה בתאריך 07.01.03 והיא בת 31 משאירה מאחור בעל ושני ילדים בני 8 ו-9.

עקב כך הוגשה תביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון מחלת סרטן של המנוחה.

בית המשפט קבע כי הייתה התרשלות בכך שרופאת המשפחה ד"ר אילשיין לא הפנתה את התובעת בתאריך 01.05.00 לבדיקת גסטרואנטרולוגית. שכן, אילו הייתה נבדקת במועד זה הגידול בכבד היה מתגלה בשלב מוקדם יותר. בית המשפט ביסס מסקנה זו על עד ההגנה ד"ר קוטן שקבע כי בתאריך זה כבר היה קיים הגידול בכבד.

נקבע כי במקרה של גידול בכבד סיכויי ההחלמה הם 30% אך בעת בו נתגלה הגידול הסיכויים עמדו על 5% בלבד ולכן יש לפצות את התובעים בשיעור של 36%, אשר הינו עלות הסיכון של המנוחה למות עקב הגידול.

הנזקים שקבע בית המשפט הם:

• הוצאות אבל וקבורה: 11,400 ₪.
• ניידות מוגברת בעת המחלה: 6,000 ₪.
• עזרת הזולת: 20,000 ₪.
• אובדן השתכרות: 1,069,491 ₪.
• שירותי אם ורעיה: 600,00 ₪.
• כאב וסבל: 400,000 ₪.
• קיצור תוחלת חיים: 400,00 ₪.

סה"כ 2,506,891 ₪. 36% מסכום זה: 902,981 ₪.

תשובות של עורכי הדין שלנו לשאלות נפוצות

אנשים רבים פונים אלינו על מנת להתייעץ במקרים של חשד לקיומה של רשלנות רפואית ובפרט כשמדובר על מקרים של איחור באבחון סרטן. למרבה הצער, לא אחת מדובר בסוגיות שחוזרות על עצמן, שבהן הרופאים המטפלים התרשלו בתפקידם משום שלא הפנו את החולים לבדיקת קולונוסקופיה בזמן. 

בכל מקרה לגופו, עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי קודם כל מקשיבים לסיפור ולאחר מכן מבצעים איסוף קפדני של כלל החומר הרפואי הקיים וזאת על מנת לבדוק האמנם ניתן להגיש תביעה ובמידה וכן, לבדוק היתכנות ריאלית להצלחתה.

באתרנו תוכלו למצוא תשובות למגוון רחב של שאלות בנושא רשלנות רפואית ואלפי סקירות משפטיות, עם דוגמאות אמיתיות מתוך פסקי דין. לפניכם הסברים מקצועיים של עורכי דין בנוגע לכמה שאלות מרכזיות, הקשורות באיחור באבחון סרטן המעי הגס כתוצאה מאי הפניה בזמן לבדיקת קולונוסקופיה.