כשהגיע התינוק למחלקת המעבר החל לסבול מהפסקות נשימה (אפניאה) ועורו הכחיל, כתגובה לכך נתן לו הצוות הרפואי חמצן, ביצע בו החייאה והזריק לו חומר מסוג נרקן לטיפול בבעיות נשימה שנובעות מקבלת תרופות כפטידין ופנרגן שניתנו לאם ונספגו אצל התינוק בעת הלידה הלידה.

לאחר כחצי שעה סבל התינוק מהפסקת נשימה נוספת וטופל בצורה דומה, אך מהתרחשותה של הפסקת הנשימה הנוספת הבינו הרופאים כי אין מדובר בהשפעה של משככי הכאבים אותם ספג התינוק בלידתו.

כעבור כשעתיים מהתרחשות הפסקת הנשימה הראשונה עבר התינוק למחלקה לטיפול נמרץ לצורך בירור מעמיק יותר במצבו, שם טופל התינוק כשהוא מונשם.

בסיומם של האירועים התברר כי התינוק סובל משיתוק מוחין בשיעור של 100%.

התובעים טענו למגוון רחב של אירועי התרשלות רפואית בטיפול בתינוק. בין היתר טענו כי מהות הטיפול במחלקות המעבר והטיפול הנמרץ היה רשלני וכן טענו להשתהות יתר בהעברת התינוק בין מחלקת המעבר למחלקת הטיפול הנמרץ.

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת התובעים וקבע כי לא התגלתה רשלנות רפואית בטיפול בתינוק.

התובעים ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

על סמך העדויות והתרשימים שהגיעו מבית החולים דחה בית המשפט העליון את טענת התובעים להתרשלות בטיפול עצמו, אך קיבל את טענת התובעים כי התינוק הושאר זמן רב מדי במחלקת המעבר.

השופטים אמנם קבעו כי הדבר נמצא בשיקול דעתם של הרופאים, אך כיון שדובר על שני אירועים קשים כהפסקת נשימה אותם עבר התינוק, היה צורך בבירור מהיר יותר שניתן היה לעשות רק במחלקת טיפול נמרץ. בית המשפט קבע למעשה כי בנסיבות העניין היה על הרופאים להגיב בצורה שונה וכיון שלא פעלו כך עולה התנהגותם בגדר התרשלות.

בסיום קבע בית המשפט העליון כי המשך הדיון יחזור לבית המשפט מחוזי יחד עם קביעתו כי הרופאים התרשלו לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.

סבלתם מטיפול רשלני במהלך הלידה?

מומלץ כי תפנו אל עורך דין הבקיא בתחום רשלנות רפואית אשר יאסוף עבורכם ביעילות את המידע הדרוש ויפנה אתכם למומחים הרפואיים המתאימים. 

למידע נוסף ליחצו:  עורך דין רשלנות רפואית

לקבלת סיוע ויצירת קשר ליחצו: יעוץ משפטי